עו"ד יונתן ברמן שמייצג את האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים טען כי הפעילות של בן גביר למימוש הבטחות הבחירות שלו הופכת את המשטרה לפוליטית ולמסוכנת. "בתגובת השר לבג"ץ יש פרק שלם שמסביר איך השר יזרים שיקולים פוליטיים למשטרה כדי לממש את הבטחת הבחירות שלו. אם זו לא פוליטיזציה, אני לא יודע כבר מה זו פוליטיזציה", טען עו"ד ברמן.
ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד ערן הלמן, אמר: "חברה דמוקרטית לא יכולה להסתדר בלי משטרה. בכדי לאפשר למשטרה לעבוד, יש לה אפשרות לפגוע בזכויות יסוד בהליכים כמו עיכוב ומעצר. בחברה דמוקרטית, יש צורך שתהיה ערובה כי הסמכויות של המשטרה לא תפעיל את סמכויותיה בצורה לא חוקתית. מכיוון שהכנסת החליטה לא לקבוע ערובות בחוק עצמו, היועצת המשפטית לממשלה סבורה שיש לפרש את החוק בצורה כזו שהחוק לא פוגע בזכויות אדם ותוך שמירה על עצמאות שיקול הדעת העצמאי המשטרה".
בן גביר הסביר מדוע הוא סרב ומסרב לכתוב "ממלכתיות" בחוק: "אני מתנגד לכך מכיוון שדורשים זאת רק בגלל שמדובר בשר איתמר בן גביר. אני סברתי וסבור שכל הדרישות הללו, מטרתן היא לפגוע בלגיטימיות שלי להיות שר. אי אפשר לשחק בכל המגרשים. ברור שאני ממלכתי וכפוף לחוק, אבל בגלל שמדובר בבן גביר צריך לכתוב את זה. אני לא מוכן לכך. אני שישה חודשים השר לביטחון לאומי, והשמיים לא נפלו. השמש תזרח גם מחר".
בסיום הדיון, מסר עו"ד דר' אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "יום ארוך עבר עלינו כאן בבית המשפט העליון, בעתירה של התנועה למען איכות השלטון בישראל בבקשה לביטול תיקון 37, תיקון שלמעשה הופך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית, ולמעשה נותן סמכויות על לשר הממונה- סמכויות אופרטיביות ולצערי הרב ראינו את זה כבר בהפגנות שהותנעו הופעלו ונוהלו על ידי השר- במיוחד כל מהלכי החיכוך עם המשטרה, וזה מאד בעייתי".
"שינוי פקודת המשטרה הוא עוד כרסום ביסודות הדמוקרטיה"
לדבריהם, בגוף העתירה מפורטים סעיפים מרכזיים ומהותיים בתיקון החוק לפקודת המשטרה אשר מהווים פגיעה בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, בפרט בכל הנוגע לעמדה לפיה הפעלת אמצעי האכיפה של משטרת ישראל, ובכלל זאת קיום חקירות והעמדה לדין, תיעשה שלא על פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים. וכן סותרים את עקרונות הפרדת הרשויות הפנימית המאפיינת את השירות הציבורי במדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף