בהמשך לוינסון סיפר על ה'בית כנסת' הפרטי שלו, ריצת מרתונים, "אין דבר שאני יותר מחכה לו בסיום השידור מאשר לצאת לרוץ, השקט, השלווה, והנירוונה כשאני רץ". עוד האיץ בחברו להגשה לפתח את התחביב שלו גם.
ינון מנגד התריע כי הוא לא ממש מתחבר לקונספט: "אני לא בטוח שרצת בחיים שלך יותר ממני, רצתי מספיק בחיים אין לי כח לזה. זה מעצבן אותי, זה מעייף מאוד, זה הורס את הגוף זה דופק את הברכיים, תשחרר אותי מהריצות שלך". לוינסון העריך כי מגל לא יעמוד במשימה, שכן הוא מכור לנייד שלו, "אתה אדם שעסוק בטלפון כל חמש דקות".
בהמשך השניים פנו לעסוק בנושאים הפוליטיים, לוינסון שיתף דברים מתוך טורו על מה שהגדיר כ'אתוס' שלכל אחד היה פעם מקום לחיות בו, "עדיין היה רב המאחד מאשר המפריד. מה האתוס שנשאר ממדינת ישראל? הדת שהייתה פעם מחנה משותף נחטפה".
מגל לא התרגש מדבריו והכריז: "אתה כותב טוב, אבל הרבה שטויות. אתה מקשקש שטויות מתוך פתולוגיה של שנאת האחר, ואתה מתגולל על האנשים ומכפיש חברות ואנשים וקהילות ויורד עליהם, העיקר 'אני מנסח את זה יפה', קח את הניסוחים שלך, הם לא שווים הרבה אם אתה כותב שטויות".
התרעות פיקוד העורף