היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה קראה לבטל את התיקון לחוק הנבצרות בעקבות "שימוש לרעה בסמכות הכנסת למען נתניהו", כך לטענתה. השופטת בדימוס שרה חביב, לשעבר שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוחחה על כך היום (רביעי) עם ענת דוידוב וניסים משעל ב־103fm והתייחסה לתרחיש לפיו יתקיים קרב בין הקואליציה לבין ביהמ"ש העליון.
אלמוג כהן בהאשמה חסרת תקדים: "היועמ"שית מנסה להחיות מחדש את המחאה"
"לא מתקבל על הדעת": שר החוץ אלי כהן בביקורת חריפה על ירדן
"השאלה היא מה יקרה אם בית המשפט העליון יפסול את החוק? אני לא יודעת מה להגיד. אני לא רוצה לחשוב על אופציה שהממשלה או מי מחברי הממשלה קורא לא לכבד פסיקה של בית המשפט העליון. לפני כמה שנים היינו אומרים שזה לא יעלה על הדעת, יודע מה? לפני שנה היינו אומרים שזה לא יעלה על הדעת, היום זה כבר כן עולה על הדעת. זה כאוס חוקתי פר אקסלנס, זו סערה חוקתית. את המשבר אנחנו כבר רואים, את המשבר אנחנו חווים. כשאומרים 'משבר חוקתי' זה מה שקורה היום. חצי שנה אנחנו במשבר חוקתי. השיחות האלה הן משבר חוקתי, הדיון הזה הוא משבר חוקתי, חוסר ההסכמה הוא משבר חוקתי, התנגשות רשויות, רשות מבצעת מול רשות שופטת זה כאוס, זה פיצוץ אטומי".
על דבריה של בהרב-מיארה אמרה: "הגישה של היועצת יוצאת דופן. עקרונית, במובנים של ערכים דמוקרטיים, ואישית, אני מסכימה. להגיד שבית המשפט יקבל את הגישה הזאת? זו גישה תקדימית מהסיבה הפשוטה שכשבית המשפט קבע שניתן להתערב בחוק יסוד ולבטל אותו, לשנות אותו... בדרך כלל הוא לא מתקן את החוקים, הוא שולח אותם חזרה אל הכנסת שתתקן אותם, אם הוא קובע שהחוק הוא לא בסדר. כשזה נאמר בבג"ץ שפיר ונעשה בבג"ץ שפיר זה נעשה על רקע הוראת שעה שתיקנה חוק יסוד, ואז הם אמרו, 'חבר'ה זה לא חוק יסוד, זו הוראת שעה, אתם לא יכולים לקרוא לזה חוק יסוד'".
"קשה להגיד שחוק שקובע מהי נבצרות של ראש ממשלה, הוא לא חוק יסוד", הוסיפה. "הוראה שמתייחסת לנבצרות ראש ממשלה לגמרי מתאימה להיכלל בחוק יסוד, לכן פה התקדים של בג"ץ שפיר לא חל מאוד בקלות, וזה גם מה שאומרת היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד אפיק, ויפה לראות שהגישה של היועצת המשפטית של הכנסת היא לא הגישה של היועצת המשפטית לממשלה, זה חלק מאותה עצמאות שעם הרפורמה הזאת אולי נכרסם בה. זאת גישה שמביאה לשפע רעיוני ולדיון משפטי יותר עשיר, זה גם חשוב להגיד, זה לא מובן מאליו".
כשנשאלה כיצד לדעתה יפעלו שופטי בג"ץ בעניין צמצום הסבירות, השיבה: "זה לא אותו דבר. אני כן חושבת שהחקיקה שנוגעת לנבצרות היא קיצונית מדי. קשה מאוד להכריז על נבצרות של ראש ממשלה, אלא אם כן הוא עושה את זה בעצמו. במבנה הקואליציוני הישראלי זה כמעט בלתי אפשרי. הרוב שנדרש גם בתוך הממשלה ואחר כך בתוך הכנסת כדי להכריז על נבצרות של ראש ממשלה, אלא אם כן הוא מכריז על עצמו נבצר, הוא רוב מאוד מאוד מאוד גדול ביחס לשיטה הישראלית, אבל זה כן רוב שמבטיח שההכרזה על נבצרות לא תהיה פוליטית. יש לזה ביסוס. לכן כהוראה כללית, לא בטוח שבית המשפט יקבע שההוראה הזאת כשלעצמה לא מתאימה לשיטת המשטר.
"הבעיה היא שהיועצת המשפטית דנה במניעים לחקיקה. היא אומרת שזה הגיע אחרי בג"ץ הנבצרות, הרי הגישו בג"ץ שביקש להכריז על נתניהו נבצר בעקבות הפרה של הסדר ניגוד העניינים שלו. לפני שבית המשפט החליט ובעודו ממתין לתגובות, אם אני זוכרת נכון, נחקק החוק הזה. היועצת המשפטית טוענת 'זה נועד למנוע מבית המשפט את ההחלטה ופוטר את ראש הממשלה מחובו בתחום טוהר המידות כהסדר כללי, וביחס לנתניהו, פוטר אותו מהשלכות משפטיות שעלולות לנבוע מהסדר ניגוד העניינים שלו'. אז היא מדברת פה על האופי הפרסונלי של החקיקה הזאת, ולכן היא אומרת, 'אם זה תיקון שנועד לאפשר לראש ממשלה לעסוק ביוזמות לתיקון שיטת המשטר, בהפרת הסדר ניגוד העניינים שלו, זו הוראה פרסונלית שלא מתאימה'. עכשיו, להגיד שבית המשפט ירים את הכדור הזה... בבג"ץ הנבצרות זה בערך הכדור היחידי שאפשר להשתמש בו כדי לפסול את החוק, כי זו כן הוראה שמתאימה באופן עקרוני להיחשב הוראת יסוד, אז הפגם החוקתי החמור הוא העניין הפרסונלי, לא הרעיון של נבצרות. להסדיר את הנבצרות בחוק יסוד זה לא רעיון מופרך כשלעצמו".
על צמצום עילת הסבירות אמרה: "זאת הוראה שהיא כל כך מקולקלת מבחינה משטרית שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, לא רק רעיונית. היא נכנסה לחוק יסוד השפיטה, היא דנה בעניינים של משפט מנהלי שלא מוסדר בחקיקה בישראל. אנחנו בבלגן חוקתי".
כשנשאלה האם אפשר להסיק מה חושבת היועמ"שית על צמצום עילת הסבירות לפי דבריה על התיקון לחוק הנבצרות, השיבה: "כן, זה קל. בעילת הסבירות יותר קל להתערב גם בגלל הליך החקיקה. כולנו היינו עדים לדיונים בוועדת החוקה. הזמינו פרופסורים שטוענים נגד עילת הסבירות כפי שהיא בפסיקה. פרופ' יואב דותן כתב על זה תזות, כותב על זה מאמרים, והוא אמר להם, 'חברים, אתם שופכים את התינוק עם המים, הגזמתם'. היה צריך להגדיר הוראה בחוק שתהיה מצומצמת מהפסיקה, לא סוף העולם, אפשר להתווכח על זה, והם אמרו לו 'תודה, שלום', ולא קיימו דיון בכלל בגישה שלו".
לסיום, אישרה חביב כי אפשר לפסול את החוק דרך ההליך: "זה מה שהם עשו בזמנו בחוק מיסוי דירה שלישית אם אני זוכרת נכון, והם אמרו, 'ההליך לא התקיים כראוי, לא התקיים דיון הולם בהשלכות', ובית המשפט לא לוקח על עצמו את הדיון הזה ולנסח חוקים, הוא מחזיר את זה לכנסת. פוסל את החוק בנוסח הזה. ההימור שלי, לא יהיה יותר 0:11, לא בעניין הסבירות ובטח לא בנבצרות. אם בג"ץ שנוגע לחוק עילת הסבירות, יפסלו את החוק על הרקע של ההליך, אני לא חושבת שבית המשפט או לפחות חלק מהשופטים ישתקו ביחס לרעיון, לעצם העניין, ותהיינה אמירות עקרוניות ביחס למה שקורה, וצריך לזכור שאסור לבית המשפט להתעלם ממה שקורה, לא במובן של הפגנות ודעות ציבוריות, אלא במובן של זה ברור שאנחנו באיזושהי סופה חוקתית, אנחנו דנים בסדרי משטר, אנחנו עושים את זה בצורה מאוד אלימה משני הכיוונים כרגע. גם הרחוב נהיה קצת יותר אלים ממה שהיה. הוא לא היה אלים עד היום".