לדבריו, "זה משבר פוליטי, מתנהל מאבק למעשה שהוא מאבק כוח של חלוקת סמכויות בין הממשלה והרוב בכנסת לבין בית המשפט. המאבק הזה למעשה מתחולל כאן במשך תקופה ארוכה, הוא נעשה בשקט, בהדרגה במשך הרבה שנים ועכשיו הוא פרץ בעוצמה הרבה יותר גדולה. זה מאבק שהוא ביסודו מאבק פוליטי. בתקופת בן גוריון היה ברור שבית המשפט העליון היה כפוך לחוקי הכנסת, בית המשפט לא התווכח עם שום חוק. לאחר מכן הדרג הפוליטי מאוד נחלש מאז יום כיפור, החולשה הזאת גרמה להרבה כוחות להיכנס פנימה, החרדים, המתנחלים וזה גם המערכת המשפטית".
עוד הוסיף: "זה אומר למשל חוקים מסוימים שבעבר לא הייתה שום שאלה לגביהם, עכשיו יכול בית המשפט לבטל אותם או לשנות אותם. בית המשפט העליון הוא למעשה גם גוף מחוקק, יש חוקים במדינת ישראל שנחקקו על ידי בית משפט חלקם טובים מאוד וחלקם, בעיניי, פחות טובים, למשל חוק אחד ששר לא יכול לכהן בכתב אישום זה חוק שבית המשפט קבע".
פרידמן שב והעריך: "אין בסיס משפטי לכל הדיון הזה, הדבר היחיד שיאמרו לך זה שיש איזו מערכת ערכים עליונה שממנה בית המשפט שואב את כוחו, מה היא המערכת העליונה? מדינה ישראל דמוקרטית. יש כאלה שיגידו שדמוקרטיה זו הצבעה לכנסת, יש שיגידו שדמוקרטיה היא ערכים. השאלה מה דמוקרטיה כוללת זו שאלה פוליטית, כמו השאלה מה הוא החוק שצריך להיות?"
לסיום, טען: "אני אמרתי שיש פה מאבק פוליטי וזה כוח פוליטי אחד אומר 'לא נשאיר את הכוח רק לכנסת, בואו נשנה את המצב, אנחנו רוצים לתת לבית המשפט כוח להחליט על בסיסי ערכים עליונים שהוא עצמו יקבע מה הם', והערכים העליונים הם דמוקרטיה כפי שבית המשפט מבין אותה. ואם בית המשפט מבין שהוא צריך שיהיה לו פיקוח על הסבירות אז הוא יעשה את זה. אגב יש לבית המשפט כלים ליצור צורה של פתרונות בייניים".
התרעות פיקוד העורף