נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור אם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ימשיך לקדנציה נוספת של חמש שנים. למען האמת, ההסתברות שהכהונה לא תוארך גבוהה יותר. הוא אמור לסיים את תפקידו בסוף 2023, אך נתניהו, כמו שרק נתניהו יודע, מושך ומושך זמן. לכן גם את ראיון החג המיוחד שהעניק ל"מעריב" ויתפרסם מחר במלואו מסרב ירון למתג כראיון פרישה.
לידיעת הנהגים: מפת עומסי התנועה הצפויים במהלך חגי תשרי
"אני כרגע לא מדבר על מורשת ולא על סיכומים, אלא ממשיך לעבוד 24/7", אומר פרופ' ירון ומסרב להתייחס לתוכניותיו לעתיד: "אני רוצה להוריד את האינפלציה ושהצמיחה לא תיפגע".
לו הדבר היה תלוי בו, פרופ' ירון היה ממשיך, כאמור, לתקופת כהונה נוספת. ייתכן שיינתן לו הכבוד להקדים את הודעת הפרישה, רגע לפני שנתניהו יודיע כי החל בהליכים לאיתור נגיד אחר. מדוע עדיין לא מסרת הודעה על עתידך כנגיד? אי הוודאות בנושא אינה רצויה, אני שואל בתחילת הראיון. "אמרתי שאת ההחלטה אקבל בסביבות החגים", הוא משיב. "אני לא לבד וזה לא תלוי רק בי, כי בסוף מי שממנה את הנגיד הוא ראש הממשלה. צריך שניים לטנגו והדברים יתכנסו לקראת אוקטובר".
עם זאת, בפועל פרופ' ירון רומז שהוא מעוניין בהמשך הכהונה. "יש הרבה אתגרים במשק", הוא מבהיר. "השסע החברתי המעמיק ובתחום שלנו הורדת האינפלציה ליעד, הטיפול ביוקר המחיה ורפורמות נוספות. לא תמה מלאכתי כנגיד. כולי עסוק בקידום הכלכלה ויש לי זכות גדולה לשרת את הכלכלה ולחזקה".
הנגיד אמיר ירון עם רה"מ בנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)
נראה שבלתי נמנע לקשור את החלטת הנגיד האחרונה שלא להעלות את הריבית לעתידו בבנק ישראל. ייתכן שהותרת הריבית ללא שינוי, למרות שאינדיקטורים כלכליים חייבו את העלאתה, כוונה לראש הממשלה. אולי ירון רצה להפגין רצון טוב לקראת פגישתו בתחילת השבוע עם נתניהו.
בהחלטה האחרונה לא העלית את הריבית למרות שהנתונים הצדיקו זאת. מה יקרה לקראת החלטת הריבית הבאה באוקטובר?
"אנחנו מעריכים שלאחר פרסום מדד אוגוסט נגיע לסביבת אינפלציה של 4% וזה לא צריך להפתיע, כי מדדי ההשוואה מ־2022 היו נמוכים בהרבה. בנוסף, תלוי מאוד מה יקרה עם הנתונים המקרו כלכליים האחרים ועם השקל לעומת הדולר. בהחלט ייתכן שבהחלטה הקרובה נצטרך לחדש את העלאות הריבית".
פרופ' ירון לא מתרגש באופן אישי מהמתקפות עליו, אך הוא מודאג כיצד הן תתפרשנה בעולם. "בסוף אני מתעסק בכלכלה", הוא אומר. "ההתקפות עליי מעידות בעיקר על אופיים של אלה שמדברים כך. אבל אני כן חושב שבראייה יותר רחבה, חשוב להדגיש את העצמאות של הבנק ושל הנגיד. אנחנו יודעים שניסיונות להחלשת העצמאות הביאו לפגיעה בכלכלה. ההתקפות נגדי עלולות להתפרש כניסיונות החלשה של הבנק המרכזי".
אולי ההתבטאויות שלך בנושא המהפכה המשפטית היו חריפות מדי ועלולות לעלות לך בכהונה?
"התפקיד שלנו בבנק ישראל הוא להדגיש את נקודות החולשה של המשק וגם את האתגרים הנובעים מהשינויים החוקיים. אנחנו כבר רואים חלק מהשפעות המהפכה במקומות כמו אי ודאות, פיחות השקל ב־10% ותוספת של 1%־1.5% לאינפלציה.
אנחנו רואים את ביצועי החסר בשוק המניות וגם ביצועי חסר בתחום הגיוסים בהייטק. ההתבטאויות שלי היו מקצועיות ודיברו על חשיבות השמירה על עצמאות וחוסנם של המוסדות. כל הספרות הכלכלית מדברת על הקשר בין חוסר ודאות לצמיחה במשק, ולכן הרפורמה המשפטית חייבת להתבצע בהסכמה רחבה".
הראיון המלא יפורסם מחר במוסף החג.