אבל החבר'ה האלה הם כסף קטן. חוטובלי לא התרשמה מדי מרעשי הרקע שלהם בזמן סעודת השבת. בתקופת כהונתה כאן היא הספיקה לעבור את המחאות הפנים־ישראליות נגד הרפורמה המשפטית, ובעיקר את המחאות הפרו־פלסטיניות שפוגשות אותה מחוץ לבית, מחוץ לבניין השגרירות, ובעיקר באולפני הטלוויזיה.
“כלי התקשורת הגדולים בעולם אימצו בשנים האחרונות דעות פרוגרסיביות, שמשווקות באופן אוטומטי את מי שנתפס כחלש גם כצודק", היא אומרת ומיד משחזרת את הרגע שבו חששה שכל התמיכה בישראל במלחמה הנוכחית עומדת לפוג: “אירוע הפיצוץ בבית החולים בעזה היה סוג של 11 בספטמבר הַסברתי מבחינתנו. רוב כלי התקשורת קפצו על הידיעה כמוצאי שלל רב.
"לכאורה נפלה לידיהם ההוכחה שישראל מבצעת פשעי מלחמה. לקח לנו לילה שלם לתקן את הטעות הזו ולהוכיח שמי שירה את הטיל שהרג מאות פלסטינים, היו הפלסטינים עצמם. בסופו של דבר, בכירים בממשל יצאו נגד ה־BBC, וראש הממשלה סונאק אמר שהגיע הזמן שיעניקו להודעות חמאס את מידת המהימנות שמעניקים להודעות הקרמלין".
בישראל פרחה בשנים האחרונות ובמלחמה הנוכחית פרקטיקה שבה בכירים ישראלים עולים לראיונות בכלי תקשורת מערביים ונוטים בשלב מסוים לתקוף את המראיין בזעם, בעיקר לצורכי רייטינג ישראלי־פנימי. חוטובלי, אולי בשל התפקיד הרשמי, בטוחה שהנימה צריכה להיות אחרת לגמרי. “תמיד בקור רוח. אחד הדברים שהקהל הבריטי אוהב זה שקט וביטחון עצמי", היא אומרת.
“אני תמיד נסערת מבפנים, אבל אחד הדברים שמלמדים אותך בעולם ההסברה הוא שלמרות שאתה מניח שהצופים יודעים המון, הם לא יודעים מספיק. אתה חייב להזכיר להם את ה־7 באוקטובר לפני שאתה מתחיל לענות על מים וסיוע הומניטרי. אתה חייב לעשות קישורים בין התקשורת הבריטית לבין משפחות החטופים, כדי להעלות אותן לכותרות בכל יום. אתה חייב להיות רגוע גם כששואלים אותך אם אנחנו מתכוונים להשמיד את כל הפלסטינים. ושאלו. ככה, במילים האלה. אתה חייב לגייס את שלוות הנפש שלך ולהבהיר להם שהם מתבלבלים, ומי שבא עם כוונות ג'נוסיידיות זה חמאס. אני גם טוענת באופן עקבי שאנחנו נאבקים באויב שהשתמש בשיטות נאציות, ושזה חלק ממאבק של הג'יהאד נגד המערב. אני לא נמנעת מההשוואה, זה בדיוק מה שזה".
“אעמוד לצדכם תמיד"
“לפעמים אנשים לא יודעים מה בדיוק שגרירים עושים. שואלים אותי אם אני מוציאה דרכונים לישראלים או אחראית על ארגונים יהודיים, אבל הרכיב הכי חשוב ביחסים בין ישראל לבריטניה הוא הביטחון. זה שת"פ ששני רק לקשר עם האמריקאים. כשקלברלי הגיע לארץ, הוא נסע מעוטף עזה ל־8200 ואז לפגישה עם ראש המוסד. זה מה שעניין אותו, ובסיום הביקור הוא אמר ‘הביטחון של ישראל זה הביטחון שלנו'. וצריך לזכור: ישראלים אומנם בטוחים שבריטניה ירדה מגדולתה ומתעסקת רק בטקסים בארמון בקינגהאם, אבל זו עדיין מעצמה, חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, אחת משש הכלכלות הכי חזקות בעולם והכוח הצבאי השני בנאט"ו.
"ומאז הברקזיט, כנראה בזכותו, בריטניה מעצבת מחדש את מערכת הבריתות שלה. היא כבר לא מחויבת לאיחוד האירופי ומחפשת מדינות שהן שותפות לערכים שלה ומפותחות טכנולוגית ומודיעינית. ואל תשכח שמודיעין זה גם עניין של גיאוגרפיה ואנחנו נמצאים במזרח התיכון".
"הם תומכים לחלוטין בזכות שלנו להגנה עצמית, וסונאק מתנגד באופן נחרץ להפסקת אש. נכון לרגע זה אנחנו מאוד מרוצים, כי הדברים גם מוצגים כלפי חוץ: האירו את דאונינג 10 בדגל ישראל ואת הפרלמנט בכחול־לבן, והשיא היה כשסונאק הגיע לבית הכנסת המרכזי בלונדון ביום השני למלחמה ונשא את אחד הנאומים הכי מרגשים של ראש ממשלה בריטי לקהילה היהודית כאן. הוא ציין את הזוועות שביצע חמאס, דיבר על המקור של ‘התקווה' וסיים במשפט הבא: ‘אני לצדכם היום, אעמוד לצדכם מחר, אעמוד לצדכם תמיד'".
“מהים עד הנהר"
“כשבריטניה עושה הכרעה ערכית ובוחרת צד, היא מחויבת אליו", אומרת חוטובלי, “וההוכחה היא אוקראינה, שהייתה הנושא המרכזי כאן ביחסי החוץ בשנתיים האחרונות".
חוטובלי נזהרת מלצאת נגד תנועת השמאל המרכזית של בריטניה, וטוענת שהעבודה שלה מתבצעת במקביל מול שתי המפלגות ושהלייבור של היום הוא לא הלייבור של קורבין. “אחת מקבוצות הידידות שלנו, conservative friends of Israel, שולחת לארץ חברי פרלמנט חדשים שלא מכירים את ישראל כדי להבין את המצב. אחרי כל ביקור כזה אני פוגשת אותם ושואלת מתי ומה התחדש להם על הסכסוך. הם תמיד עונים את אותה תשובה: הביקור ברשות הפלסטינית. הם מספרים ששם הם הבינו שאנחנו דמוקרטיה והערבים בחיים לא יהיו. הפלסטינים מכניסים אותם לחדר שאין בו אף ישראלי ומרגישים חופשי לדבר, והבריטים נחרדים ממה שהם שומעים".
“בריטניה עושה המון כדי לסכל איומים", אומרת חוטובלי, “אבל זו עדיין כמות מטורפת של תקריות. הקהילה היהודית הקימה מערך אבטחתי מתוחכם מאוד לכל המוסדות שלה, אבל אנטישמיות זה לא רק עניין של שמירה אלא גם של חינוך".
התרעות פיקוד העורף