העיתונאי ומחבר הספר 'להכיר את חמאס' שלומי אלדר התראיין היום (שלישי) ב-103FM והסביר מדוע לדעתו המערכה נגד חמאס עודנה לפני צה"ל.
"החלק המורכב והמסובך של המערכה הוא עכשיו. כשהתחילה הפצצת חיל האוויר על עזה והתחילו להוריד מבנים בשכונת רימאל ואחרים, גם אני הסתכלתי ותהיתי - למה זה נעשה בשלב הזה, והיום זה די ברור. אני חושב שמתחילת המערכה, צה"ל הכין את הכניסה של כוחות צה"ל לאזורים האלה, ואלה אזורים מורכבים מאוד. להיכנס לתוך העיר הצפופה מאוד, זה יהיה מסובך. אני חושב שהמערכה עוד לפנינו".
לשאלה עד כמה הפגיעה של צה"ל בצפון הרצועה בכל זאת משפיעה על הארגון, השיב: "ברור שחמאס ספג מכה קשה, אבל לדאבוני, כמו שאני מכיר את הארגון הזה, הם יילחמו עד שכבר לא יהיה אף אחד. זה ארגון מורכב שעבר תהליך מאוד מאוד מורכב, מרגע שיחיא סינוואר השתחרר מהכלא. אני עובד עכשיו על גרסה חדשה לספר שלי ואני לומד המון דברים שלא ידעתי על יחיא סינוואר. אתה מבין איך האיש הזה, בעצם עוד כשהיה בכלא, נלחם על שני אנשים - חסן סלאמה ועימאד עיסא. שני אנשים מתוך הכלא שהוא ניסה להוציא אותם מהפרדה. כבר שם מתחיל המאבק שלו, ולאט לאט, עצם השחרור שלו מסיט את התנועה למקום אחר. השחרור של המחבלים בעסקת שליט זה משהו שלקח את הארגון למקום אחר. אני רואה את העניין הזה של שטיפת מוח ואת הנחישות להילחם, זה משהו שהוא מאוד באופיו של יחיא סינוואר והוא הצליח להנחיל להם את זה".
עוד המשיך והוסיף באותו נושא: "הרבה פעמים, הזרוע הצבאית הייתה עושה מהלכים שלא היו מקובלים על הדרג המדיני, אבל תמיד הדרג המדיני התיישר, אפילו שזה לא היה מקובל עליהם, ותמיד תמך. חאלד משעל שהיה בדמשק, לא ידע דבר וחצי דבר על חטיפתו של גלעד שליט, אבל מיד הם התיישרו. אני חושב שהכיוון אליו יחיא סינוואר לקח את הארגון הזה, הוא נתן להם תחושה שצריך להילחם עד הסוף".
אלדר סיפר עוד על סינוואר ואופיו של מנהיג הטרור: "כבר ביום ההתקפה בבוקר, שאלתי את עצמי - 'מה לעזאזל האיש הזה חשב?' ולכן רציתי לספר לכם עוד סיפור מתוך הכלא, שמלמד משהו. את יחיא סינוואר אני אף פעם לא ראיתי ולא פגשתי. גם כששחררו אותו מהכלא הישראלי, בשב"כ ובאמ"ן לא ידעו עליו כלום. זה היה האיש ההוא שנעצר ב-1989 'כולה רצח 4 פלסטינים, שחט אותם, עינה אותם, והוא לא עניין אף אחד'. הם לא התייחסו אליו ולכן גם לא היה ויכוח אם לשחרר אותו או לא. אבל אני אספר עליו סיפור מהותי: בתקופה מסוימת הוא החליט שהוא רוצה לשחרר את חסן סלאמה ועימאד עיסא, שני מחבלים נתעבים, והוא לקח את כל האסירים בבתי הכלא והיה מוכן לקחת אותם לשביתת רעב, ולא היה אכפת לו ש-1,600 אסירים ימותו. הוא השביע אותם על הקוראן, לא היה אכפת לו שכולם ימותו, העיקר שהוא ישחרר את השניים האלה. כשהוא יצא מהכלא, יום אחרי השחרור עשו איזו עצרת בעזה, הוא עמד ואמר 'המשימה לא הושלמה' והוא הבטיח שהוא ישחרר את עימאד עיסא וחסן סלאמה. זה מה שניתב אותו כל הזמן. הרוע הזה שמוכן להקריב הכול, זה משהו באישיות שלו, זה טירוף וצריך להסתכל עליו כמטורף".
התרעות פיקוד העורף