ראשית ניתן את הנתונים כפי שנוטרו ברשת. נדגמו הרשתות פייסבוק, אינסטגרם ופורומים של צעירים. חברת המודיעין "באזילה" ניטרה וניתחה את השיח שהתקיים בשבוע האחרון ברשתות החברתיות ודגמה דיונים אותנטיים בעלי חמש תגובות ומעלה.
נתניהו ממשיך לככב עם 5,100 דיונים שסך המעורבות סביבם מכילה 1.8 מיליון פוסטים, תגובות, לייקים ושיתופים. אחריו גנץ שמעורר 1,300 דיונים שהפיקו 195,000 לייקים, תגובות ושיתופים סך הכל, ובמקום השלישי בן גביר שמעורר 901 דיונים שגוררים 500 אלף אינטראקציות.
השיח השלילי על ראש המשלה מתקיים בעיקר בקבוצות ובדפים המיוחסים בשגרה לצד השמאלי של המפה, אך גם בערוצי התקשורת המקוונים. כשעולים טיעונים על לקיחת אחריות ועזיבת הממשלה יש ביקורת משני צדי המתרס: הצד השמאלי טוען שעליו לקחת אחריות על אסון ה-7 באוקטובר ולהתפטר. הצד הימני והצד הלא מזוהה בהכרח כימני מביע ביקורת על כך שמתנהל שיח מפלג בזמן לחימה.
ראש הממשלה מקבל ביקורת חריפה מכל הכיוונים בעיקר כשעולות ידיעות הנוגעות להפסקת אש והפוגות הומניטריות. בסיכומו של דבר, כשמנטרלים עמודים מזוהים מראש כגון "הליכוד שלנו" או "Crime minister" - השיח יחסית מאוזן.
בני גנץ באופן הנוגד לסקרים זוכה לביקורת מכמה כיוונים. בביקורת על האמירה שזה לא הזמן להחליף ראש ממשלה ביקרו אותו מימין על עצם הרמיזה להחליף את נתניהו ובצד השמאלי על כך שהוא לא מנצל את ההזדמנות אלא מהווה "השכפץ של נתניהו".
זוהי רק אחת הדוגמאות לאמביוולנטיות בשיח לגביו. בכל עת בה הוא מתבטא באופן שתואם את הצד הימני של המפה הוא מקבל חיזוק מימין וביקורת משמאל. כשהתבטא נגד העיתונאים שתיעדו את הטבח הוא זכה לאהדה מלאה.
להערכתי, מדובר בתופעה אופיינית למועמד מוביל בסקרים שלשני צידי המפה הפוליטית יש רצון לייצר קמפיינים שליליים נגדו.
השיח על יו"ר עוצמה יהודית מעורר הכי הרבה רגשות. כאשר עולה ביקורת מיד עולים מימין למתקפה נגד מי שכותב נגדו תחת הטענה שכל ביקורת על הממשלה היא הפצת תרעלה שהובילה לשפיכות הדמים. המתקפה הזו מתרחשת כשהשם של בן גביר עולה אך לא כשהשם של נתניהו עולה.
לילך קינן, מנכ"לית "באזילה", מסבירה: "בן גביר מתחזק בימי הלחימה, הוא נתפס כמי שמקדם הגנה על אזרחים והגנה על סמלי המולדת, לכן כשהוא מצהיר על תמיכה באנשי שב"ס והחמרת תנאי הכליאה של המחבלים הוא זוכה לתמיכה גבוהה יותר מבין המגיבים לעומת המבקרים אותו".
התרעות פיקוד העורף