שתי תובנות בסיסיות עולות מהצלבה בין סקר המנדטים של מעריב ובין מחקר הרשת שערכה חברת המודיעין באזילה. הראשונה פוליטית: כשאתה מוביל בסקרים תותקף ברשת מכל צידי המפה הפוליטית, השניה ערכית יותר: בזמן מלחמה הציבור יביע תמיכה בנבחרים שנתפסים ככאלה שעומדים בלחצים ומעבירים מסרים שמתיישרים עם הסנטימנט הציבורי.
יו״ר המחנה הממלכתי, בני גנץ ממשיך להתחזק בציבור, אך מותקף מהשוליים של הימין והשמאל ברשתות, תופעה אופיינית כאמור נגד מי שנתפס כמועמד מוביל לראשות ממשלה. בן גביר עולה בסקר במנדט, סיבה אפשרות היא שיו״ר עוצמה יהודית זוכה להגנה ברשת על רקע השיח סביבו שמעורר הכי הרבה רגשות. מנכ"לית באזילה, לילך קינן, אמרה לי השבוע כי בן גביר מתחזק בימי הלחימה, הוא נתפס כמי שמקדם הגנה על אזרחים והגנה על סמלי המולדת, לכן כשהוא מצהיר על תמיכה באנשי שב"ס והחמרת תנאי הכליאה של המחבלים הוא זוכה לתמיכה גבוהה יותר מבין המגיבים לעומת המבקרים אותו.
הנתון המעניין ביותר (תקשורתית ולא מהותית) בסקר הוא שאלת המאבק העתידי על ראשות הליכוד (ביום שאחרי נתניהו) מצביעי הליכוד בבחירות 2022 חלוקים בין 26% שרוצים את יוסי כהן לבין 26% שמעדיפים את ניר ברקת, שר הבטחון יואב גלנט זוכה ל 17% תמיכה. ניתן להעריך שכמות המתמודדים על ראשות הליכוד תהיה גבוהה הרבה יותר כך שעוד מוקדם מדי לייצר תובנות ובוודאי שלא הייתי מציע לאיש מבין הנדגמים להסתמך בנקודת זמן זאת על אחוזי התמיכה, מי שיקבע בסופו של דבר הם מתפקדי הליכוד ולא מצביעיו, מה שכן ברור בעיני שעתידם הפוליטי של לא מעט מהשחקנים הקיימים בקואליציה תלוי לא מעט בתוצאות המלחמה.