"קבינט המלחמה יצר תחושת ביטחון שההחלטות אינן מבוססות על שיקולים פוליטיים, אלא מאוזנות וממוקדות ביעדים לאומיים", אמרה השרה לשעבר ציפי לבני לניו יורק טיימס. "יש ציבור ענק בישראל שבני משפחתו משרתים בעזה, ונמצאים בסכנת חיים", הוסיפה.
אהוד יערי, פרשן חברת החדשות, התייחס לסיבות שהביאו להקמת הקבינט, והסביר כי "נתניהו הבין שהוא מאבד את אמון העם וצריך להביא אליו את אנשי המרכז".
גורם רשמי בלשכת ראש הממשלה ששוחח בעילום שם עם העיתון האמריקאי אמר בהקשר זה כי "המציאות הכתיבה" את האיחוד הזה, וציין: "גם לצ'רצ'יל היו קבינטים למלחמה".
לכינוסי הקבינט מצטרפים לא פעם השרים איזנקוט ודרמר כחברים משקיפים. לדברי גורמים יודעי דבר שצוטטו בכתבה, יש חילוקי דעות לעתים בין הצדדים, אך החברים ממעטים להכריע את המחלוקות הללו באמצעות הצבעות. במקום זאת, כך לדבריהם, הם לרוב מעמיקים בנושא עד שמגיעים להסכמה.
לפי הפרסום, חברי הקבינט היו חלוקים ביניהם בנוגע למספר סוגיות בוערות, בהן האסטרטגיה כלפי לבנון, עיתוי הכניסה הקרקעית לרצועת עזה והפסקת האש שהושגה מול חמאס ואפשרה להשיב ארצה מעל 100 חטופים תמורת שחרור אסירים ביטחוניים.
"החשבונות האישיים לא נמחקו, הם פשוט מושעים כרגע", משוכנע יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "אין שם הרמוניה", הוא מוסיף, "רק הבנה של חומרת הרגע".
לאחרונה גברה המתיחות בין ארה"ב לישראל על רקע התכניות ליום שאחרי חמאס. "יש שתי השקפות עולם שונות לחלוטין בתוך הקבינט בנוגע לזה", אמרה לבני, שציינה כי גנץ ובעלי בריתו לא שללו את החזון האמריקאי של תהליך שלום שיוביל לגרסה כלשהי של מדינה פלסטינית.
בשלב מסוים, בגלל המלחמה או חילוקי דעות בנוגע לגורלה של עזה, קבינט המלחמה עשוי להיסדק, ואז ישראל תחזור להיות במלחמה עם עצמה.
התרעות פיקוד העורף