מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נמצאת מדינת ישראל תחת ביקורת בינלאומית קשה, בטענה כי צה"ל מבצע רצח עם ברצועת עזה. על רקע ההאשמות, דרום אפריקה עתרה לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל ומבססת את טענתה בציוצים ובהתבטאויות של חברי כנסת שונים מטעם הקואליציה. אודי סגל ואלי כהן, מנכ"ל "פתחון לב", שוחחו היום (שישי) ברדיו 103FM עם שר הרווחה יעקב מרגי, אשר מתח ביקורת על שותפיו לקואליציה בשל אמירותיהם והתייחס לפועלו של המשרד שעליו הוא ממונה.
הרצי הלוי הצליח להעיר את בריוני הממשלה מרבצם | בן כספית
במערכת הפוליטית מזועזעים מהצעקות בקבינט: "חרפה שמעידה על אובדן הדרך"
במהלך שיחתם, השר הביע את עמדתו ולא חסך את הביקורת על שותפיו: "אני גדלתי במשפחה ברוכת ילדים, תשעה ילדים, והייתי אומר לאמא שלי 'הנה, כולם בחוץ', אמרה לי אמא שלי 'אני אחראית על החינוך שלך, לא של השכנים שלך והחברים שלך ברחוב'. אני לא יודע, הפטפטת הזו, כל אחד גאון גדול בכל התחומים. קצת צניעות לכל חבריי, מי שתפקידו בביטחון שיתבטא, ברווחה שיתבטא, יש מה לומר, יש אחריות קולקטיבית אבל קצת צניעות. שבו עם אנשי מקצוע לפני שאתם יוצאים עם כל מיני הכרזות, תראו מה ההשלכות הבינלאומיות. יש אמירות לא אחראיות, וחבל שכך".
באשר להתנהלות משרד הרווחה במציאות הקשה שפקדה את ישראל, הסביר: "בשירותי הרווחה אתה אף פעם לא יכול לשדר שאתה באופטימוס, השאיפה היא תמיד לעשות טוב יותר, אבל כן אנחנו בשליטה. יש לנו יד אחת שמנהלת את השוטף, אני עכשיו סיימתי ישיבה ארוכה על יישום חוק שירותי רווחה לבעלי מוגבלויות. במקביל קיימתי דיון על המענים החברתיים באוכלוסיות שהולכות להישאר במלונות. אנחנו עם עיניים פקוחות, גם על הצרכים לעתיד".
"אנחנו שמחנו לשמוע ולראות כמה קיבוצים שמתפנים מהמלונות לתוך אזורים, פתרון ביניים. אבל במלונות נשארו לנו עדיין אוכלוסיות רבות", ציין והוסיף: "זה תהליך, לא החזירו במסות, דווקא שיטת התמריץ (חלוקת כסף לתושבים שחוזרים לאזור) נותנת לראשי הרשויות והשלטון המקומי יחד עם השירותים המקומיים להתחיל לבנות את השגרה החדשה. זה נעשה בהדרגה, לכן בחרו בשיטת התמריץ. זה עוזר לנו כגורם מקצועי, גם לראשי הרשויות, להתחיל להחזיר את השירותים לאט לאט במינון נמוך. אנחנו עושים הרצה".
עוד התייחס השר מרגי לתקציב 2024 ולשינויים שהוא צפוי לעבור בעקבות המלחמה. "הלוואי והייתי יודע את התקציב, אין תקציב. אני יכול לומר את המגמות בתחום הרווחה, הרי מבחינתנו היה הסכם ל־2023־2024, 2024 פורק, בונים תקציב מחדש. אני אבוא עם תוספת של מיליארד ש"ח לשירותי הרווחה וקופסה של צורכי מלחמה. השוטף לא ייפגע. אני עכשיו בדיונים על קופסה של מלחמה, לא יהיה קיצוץ - תהיה תוספת של מיליארד".
"כל מי שיש לו דעה בראשו מבין שהאתגרים לא רק ביטחוניים, יש להם השלכות ישירות לנושאים החברתיים. עדיין יש לנו מו"מ על קופסת צרכים של המלחמה, מקווה שנגיע להבנה בימים הקרובים. אני לא אומר שאני הכי מרוצה בעולם, גם צרכי הרווחה הם לא בבוסט של מכה אחת, לכן אני יכול להתקדם תוך כדי תנועה עם האוצר", הדגיש.
כאשר ציין באוזניו סגל כי ישנן טענות רבות מצד תושבים בצפון שהם לא פונו ולא מקבלים סיוע כלכלי, אך כן סופגים את מצב החירום שקיים בסביבה, אמר השר: "מציאות החיים שם בלתי נסבלת. הכלכלה נפגעה, הכול נפגע שם. המדינה צריכה להיות בנוסחאות יותר גמישות. הובטח שיהיה קבינט כלכלי חברתי. בחלק מהיישובים האלה שלא פונו בצפון נתתי מענה למועצות האזוריות מתקציב המשרד. צריך לעשות היברידי, בכל נוסחה. זאת אומרת שאם תהיה ועדה שתחליט שאם יישוב במועצה אזורית מעלה יוסף, שחלק גדול מהיישובים שלה לא פונו, ומציאות החיים שונתה - תקום ועדה שתחליט שזה נכנס".
"הקביעה הדיכוטומית לפי מרחק מהגבול היא לא נכונה. המרגמות, הנ"ט, לא יודעים לתרגם את זה", הוא תקף, "סוגיית הצפון לא דומה בעליל לדרום. בדרום אנחנו במציאות שהשתנתה. מציאות החיים השתנתה. בצפון לצערי הרב במציאות שונה בתפיסת הביטחון של האזרח, אפילו יותר קשה מהדרום היום. לכן שם אין אופק חזרה בינתיים. יש תפיסה שהכול הולך לגדול, אנחנו נהיה מאותגרים. השפה שמדברים היום כבר, גם באוצר, גם בגורמי המקצוע, שפת החוסן שונה לגמרי מאשר לפני השבעה באוקטובר".
בהמשך, השר מרגי חידד: "כמעט בכל התחומים החברתיים שאנחנו נהיה מאותגרים בהם, אנחנו מתכתבים עם הניירות שאותם אנחנו מגישים. הגמישות שלי יחד עם האוצר, ברגע שאני לא מאויים פיצוץ, עם החוק שלא נפגע, מתוקצב, האוצר איתי מיישם אותו, אני עכשיו עובד על צרכי מלחמה, אני חושב שאני יכול להרים את 2024 עם כנפיים כלפי מעלה כדי להתכונן לאתגרים שהמלחמה הביאה עלינו".
סגל הזכיר את את המשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן בטבח הרצחני של חמאס. השר הבהיר: "קודם כל אנחנו היינו שם מהיום הראשון. עוד כשלא ידענו מי נעדר, מי חי, ישבנו בצומת שמלקטת ומרכזת את הנתונים. היינו ציר מרכזי יחד עם משטרת ישראל והגורמים, ומיפינו וזיהינו מיד באותו רגע. כל הבירוקרטיות הורדנו לרמה המינימלית, מחוברת של טפסים לדף עם כמה שורות. תהליך העברת אומנה לוקח בשגרה כמה שבועות, אנחנו תרגמנו את זה לשעות, פחות מיממה".
"כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי 'אתה הולך למשרד הכי קשוח, אין שם גמישות'. אמרתי להם 'זוכרים את המושג קשוח? אנחנו במלחמה. לא רוצה לשמוע את המילה הזו'. כל גמישות, מערכות הרכש, ייעוץ משפטי, כולם הבינו את גודל השעה, כולם התגייסו. לכן, אני הלוחם הגדול בבירוקרטיה, לא הרגשתי אותה במלחמה", סיכם.