היום (חמישי) ייפתח הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, בו תתמודד מדינת ישראל לראשונה עם התביעה מצד דרום אפריקה, שטוענת ל"רצח עם" בלחימה בעזה. לקראת הדיון, החלטנו לעשות קצת סדר.
בבית הדין הבינלאומי קיים הרכב של 15 שופטים של בית הדין - שיורחב על ידי שופט נוסף מכל צד בתיק ישראל. מטעם ישראל, יצטרף אהרן ברק, נשיא העליון לשעבר.
דרום אפריקה וישראל חתומות על אמנת רצח העם משנת 1948 המעניקה לבית הדין הבינלאומי את סמכות השיפוט להכריע במחלוקות על האמנה. כל המדינות החתומות על אמנת רצח העם מחויבות לא לבצע רצח עם וגם למנוע ולהעניש את מי שמבצע אותו. האמנה מגדירה רצח עם כ"מעשים שבוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית".
התיק טוען לכישלונה של ישראל לספק מזון חיוני, מים, תרופות, דלק, מחסה וסיוע הומניטרי אחר לרצועת עזה במהלך המלחמה. כמו כן, התיק מצביע על מסע הפצצות מתמשך, אשר אילץ פינוי של כ-1.9 מיליון פלסטינים והרג יותר מ-23,000 בני אדם, כך על פי נתוני רשויות הבריאות בעזה.
"כל המעשים מיוחסים לישראל, שלא הצליחה למנוע רצח עם ומבצעת רצח עם תוך הפרה גלויה של אמנת רצח העם", נכתב בתיק. עוד הוסיפה המדינה כי ישראל לא הצליחה לבלום את ההסתה לרצח עם על ידי בכיריה, תוך הפרה של האמנה. כעת, היא מבקשת מבית המשפט להטיל אמצעי חירום כדי להפסיק את ההפרות לכאורה מצד ישראל.
הבקשה לאמצעי חירום היא שלב ראשון בתיק שייקח מספר שנים להשלמתו. בית המשפט לא יקבע החלטה סופית על האשמות רצח העם של דרום אפריקה עד לדיון בתיק לגופו, שככל הנראה ייקח מספר שנים.
הדיונים השבוע יעסקו רק בהענקת אמצעי חירום. שופטים בבית הדין הבינלאומי מעניקים לעתים קרובות אמצעים כאלה, הכוללים בדרך כלל בקשה ממדינה להימנע מכל פעולה שעלולה להחמיר את המחלוקת המשפטית.
החלטה על הצעדים צפויה בשבועות שלאחר הדיונים. פסקי הדין של בית הדין הבינלאומי הם סופיים וללא ערעור, אך אין לו דרך לאכוף אותם. פסיקה נגד ישראל עלולה לפגוע במוניטין הבינלאומי של המדינה וליצור תקדים משפטי.
התרעות פיקוד העורף