לקראת הכרעה: היום (שישי) בשעה 14:00 נשיאת בית המשפט הגבוה לצדק בהאג תקריא את החלטת השופטים באשר לבקשת הצד התובע לסעדים זמניים. הנשיאה תבהיר כמה שופטים תמכו וכמה התנגדו להחלטה.
מדובר בשלב מקדמי מאוד בתיק הזה, ובהערכה שהמאמץ הדרום אפריקאי לא נדחה על הסף, אנו נכנסים לתהליך ארוך. לכל אחד מהצדדים יינתן זמן של כשישה חודשים כדי להגיש נייר בכתב ולאחר מכן, במשך עוד מספר חודשים, יימשך שלב התגובות. ההחלטה שבית הדין ייתן היום איננה קשורה לתשובה לשאלה העקרונית: האם ישראל מבצעת בעזה פשע של רצח עם, כפי שטוענת דרום אפריקה.
כאמור, השלב שבו התיק נמצא היום הוא תהליך הסעדים הזמניים. בית הדין צפוי לתת תשובה לשאלה: מה ניתן לעשות כדי להבטיח שמירה על זכויות הצדדים במהלך המשפט. שאלה נוספת היא: האם יש דחיפות במתן סעדים זמניים כדי לשמור על הזכויות של הצדדים. כמו כן, בית הדין אמור לקבוע עמדה באשר לשאלה: האם יש סכסוך בין הצדדים שקדם להגשת התביעה? האם בהמשך המשפט, אם הטענות נגד ישראל תתבררנה כנכונות - הן נופלות בגדר האמנה?
הרף בשלב המקדמי הוא נמוך מאוד ולכן, על פי הערכת המשפטנים בישראל, ישנו סיכוי כי בית הדין יחליט על סעדים זמניים. יצוין כי 15 מתוך 17 השופטים נבחרים על ידי העצרת. בהמשך המשפט, בשלב המתקדם הנוגע במהות התביעה - בית הדין צפוי לתת תשובה לשאלה: האם פשע רצח העם הוא המסקנה היחידה האפשרית מהראיות שהוגשו? בשלב הזה הרף הוא גבוה מאוד, ועל כן הסיכוי של דרום אפריקה להוכיח כי ישראל מבצעת בעזה רצח עם הוא בעצם, בלתי אפשרי, זאת כל עוד מדובר בסוגיה משפטית ולא פוליטית.
בשל כך ישראל טענה כי דרום אפריקה מנצלת את הרף הנמוך של השלב המקדמי כדי לגרום לסעדים זמניים. יצוין כי לסעדים זמניים שניתנים על ידי בית הדין הגבוה לצדק בהאג יש מעמד נמוך יותר ממעמד הפסיקה. לאחר הקראת ההחלטה, המשפטנים בישראל ינתחו וילמדו אותה לעומק על מנת לגבש המלצות שתוגשנה לדרג המדיני. המהלך של ניתוח החומר וגיבוש ההמלצות ייקח מספר ימים.
לגבי יישום החלטת הביניים, מניסיון העבר ניתן להסיק כי מדינות שונות מתייחסות להחלטות מסוג זה באופן שונה, כולל מדינות המערב. מבחינת המשפטנים "לא מדובר בתורה מן השמים ויש מקום לפרשנות". גם אם השופטים יביעו דאגה לגבי המתרחש בעזה, אמירה זאת אינה רלוונטית מבחינה משפטית בנוגע לשלבים הבאים של המשפט, כך שלהחלטה שצפויה להתפרסם היום יש בעיקר חשיבות פוליטית, ציבורית ותקשורתית, אך לא משפטית.
לישראל יש מחויבות למשפט הבינלאומי, ללא קשר לבית הדין הגבוה לצדק בהאג. כמו כן, לבית הדין אין סמכות אכיפה של החלטותיו, אלא שישנו שילוב ידוע וברור בין משפט ופוליטיקה וקשה לנתק בין שני המרכיבים. בישראל לא שוללים אפשרות כי מדינה כזאת או אחרת תתבסס על סעדים זמניים, במידה שיינתנו, ותפנה למועצת הביטחון של האו"ם. אולם, לאור העובדה כי להחלטת הביניים של בית הדין רף נמוך מאוד, רוב המשפטנים מעריכים כי קיים סיכוי נמוך שפניה כזאת תתבצע, אך לא שוללים לגמרי את האפשרות הזאת. בישראל סומכים על תמיכת מדינות המערב בזכותה של ישראל להגן על עצמה.