יוסי נבעה לא נח על זרי הדפנה ומיד לאחר שניצח במירוץ על ראשות העיר טבריה ברוב של 52% מתושבי העיר – התחיל לעבוד. “לא נבחרתי כדי לדבר אלא כדי לעבוד", הוא אומר. “יש כל כך הרבה אתגרים לפנינו, בייחוד בתקופה הזו של המלחמה, ואסור לבזבז שנייה אחת זולת לעבוד למען התושבים".
רון קובי משוכנע כי נפל דבר: "יברחו מפה, מהיום טבריה עיר חרדית על מלא"
רוחות סוערות ליוו את הבחירות המוניציפליות בטבריה הפעם, כשמול נבעה התמודדו אביב יצחק (סמג"ד בחטיבת גבעתי שלוחם בעזה ושוחרר לטובת הבחירות), התעשיין והמהנדס דודיק שטרית וראש העיר לשעבר רון קובי, שהודח לפני ארבע שנים מראשות העיר על ידי שר הפנים אריה דרעי ורצה לחזור לתפקיד בעזרת קמפיין שהזהיר את תושבי טבריה משינוי אופייה של העיר לחרדית. קובי, שבשנת 2019 עורר סערה כשקידם נסיעת אוטובוס בשבת והתבטא בחריפות נגד החרדים, הודח מתפקידו ב־2020 ומועצת העירייה פוזרה (במקומה מונתה ועדה קרואה שפעלה עד בחירות אלו). הפעם הסתפק קובי במקום השלישי ועקץ: “טבריה תהפוך להיות עיר חרדית על מלא – בסגנון בית שמש".
על דבריו אלו של קובי משיב נבעה: “אני לא רוצה להתייחס לרון קובי אבל אגיד לך דבר אחד: קודם כל אנחנו צריכים להתכנס בתוך עצמנו כי הטלטלה שעברנו כעיר מ־2018 והניסיון של חמש השנים האחרונות ליצור פה משבר בין החרדים לחילונים גרם לתושבים להבין שצריכים לחיות ביחד, וראינו את זה בבחירות הללו. אני חושב שהם הבינו את זה הרבה יותר אחרי ה־7 באוקטובר ובתוצאות הבחירות זה בא לידי ביטוי הלכה למעשה. טבריה היא עיר נופש ועיר תיירות, הצביון שלה יישאר כמו שהוא, היא לא תהפוך לעיר חרדית, היא לא תהיה בני ברק, זה ברור. אנחנו גם לא נהיה תל אביב. אנחנו נהיה טבריה וזה מה שיפה בה. אנחנו צריכים לשפר בה הרבה דברים אבל זה לא קשור לחרדים ולחילונים. לא ראית בעיר הפגנות של חרדים וזה מה שיפה. העיר לא תהיה סגורה בשבת, אתרי התיירות לא יהיו סגורים בשבת. היא תישאר פתוחה בשבת, כל בעל עסק שירצה - יפתח את העסק שלו בשבת, וזו החלטה שלו בלבד. אפשר לעשות זאת בצורה מגשרת ומכבדת, מבלי לתקוע אצבע בעין זה לזה. צריכים לראות במשותף את הטוב שיש בטבריה".
הופתעת שזכית?
“לא, ידעתי שזה מה שיהיה. אני לא שחצן, סליחה שאני אומר את זה, אבל כשקראתי את הנתונים וידעתי שאני היחיד שיודע ומסוגל לאחד את כל הרבדים בעיר - ידעתי שזה אפשרי וזה היה ריאלי לחלוטין. בסופו של דבר לקחתי את הנתונים של 2018, ניתחתי אותם לעומק, והבנתי שאם אצליח לאחד את כל המגזרים - אעשה את זה, וזה מה שקרה".
ב־2018, עם בחירתו של קובי לראשות העירייה, המועצה לא האריכה ימים והתפרקה. איך אתה מתכנן לשמור עליה הפעם?
“כאחד שניהל את המועצה לפני 2018 במשך חמש שנים, אני מבין את הצרכים של הצדדים השונים, וגם יודע לדפוק על השולחן ולהגיד ‘לא’ כשצריך. אני חושב שבסופו של דבר מעריכים את זה, ואני מקווה מאוד להקים קואליציה רחבה ככל שניתן, לחבר את כל הקצוות. למדתי את זה מניר ברקת. פעם אחת הייתי אצלו בהרצאה והוא סיפר לי שהדבר הראשון שהוא עשה כשהוא נכנס לראשות עיריית ירושלים היה לאחד בין כולם וזה עבד לו נהדר. אני מקווה לבנות את הקואליציה הגדולה ביותר ולא להיות תלוי על חודו של קול".
“לטבריינים נמאס"
נבעה (52), נשוי ואב לשניים, נולד וגדל בירושלים, ועם שחרורו מהצבא עבר להתגורר עם משפחתו בטבריה. בגיל צעיר מונה למנהל מרחב הצפון של חברת בזק והיה מבכירי החברה, ואחר כך היה מבין מקימי חברת האוטובוסים אפיקים. בהמשך מונה למנכ"ל עיריית טבריה, תפקיד שאותו אייש במשך חמש שנים ובהמשך מונה למנכ"ל מוסדות רבי מאיר בעל הנס בעיר, והפך את הקבר לאתר התיירות הגדול בטבריה עם מעל מיליון מבקרים בשנה.
לפני כחצי שנה הפתיע את כולם כשהחליט בדקה ה־90 להגיש מועמדות לראשות העיר מטעם הרשימה העצמאית “טבריה של כולם" וזכה לתמיכת המפלגות החרדיות (על אף היותו חילוני), לדבריו לא מעט “הודות" לפסיקת בג"ץ ביולי האחרון בנוגע ל"חוק טבריה" שפסקה כי בועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה ומקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר.
“לא תכננתי לרוץ לראשות העיר כי הייתי מבסוט, כמו מרבית התושבים, מהעבודה הטובה והחשובה שבועז עשה בעיר, אבל אחרי שהגיע ‘חוק טבריה’ ובג"ץ קבע שבועז לא יוכל להתמודד, ראיתי שהמציאות בעיר הולכת להיות קשה כי היו עשרה מועמדים אבל לא הייתה דמות אחת שתסחוף את כולם", הוא אומר. "הגיעו אליי לא מעט פניות כמי שמכיר את העירייה ואת העיר ויוכל להתחיל לעבוד מהרגע הראשון, אז אחרי לא מעט לבטים החלטתי לוותר על העבודה הטובה שהייתה לי כי הבנתי שזו שליחות חשובה מאוד עבורי כטברייני בכל רמ"ח איבריי. הבנתי שלטבריינים נמאס מדיבורים, ממלחמות, מקשקושים ומפרסום שלילי בתקשורת. טבריה צריכה מישהו שיעבוד בשבילה ולא ידבר, שיאחד ולא יפלג, וזה מה שאני מתכנן לעשות. לא יכולתי לשבת בצד ולראות את העיר האהובה שלי קורסת ומאבדת שפיות. לכן אני פה".
בועז כבר צלצל לברך אותך?
“אנחנו עובדים הרבה ביחד, יש לנו ממשקים כאלה ואחרים ביחד, ואני אמשיך את הפרויקטים בעיר שהוא התחיל. אמרתי לו שאנחנו חייבים למען העיר לאחד כוחות ולסייע אחד לשני. אני מעריך אותו מאוד".
מה אתה מתכנן לעשות בעיר?
“דרך הסקרים שעשינו הבנתי מה התושבים רוצים ומה חסר להם - תעסוקה, חינוך ותרבות. כשאני אומר תרבות אני מתכוון למסעדות, מועדונים ותרבות גם לילדים הקטנים. מבחינת תעסוקה – עם פרוץ המלחמה קצת התבלבלתי כי חשבתי איך אני מביא לפה מפעלים, אבל אז באה המדינה והגדירה שהיא רוצה בעיקר להיות תלויה בעצמה, בתעשיות ביטחוניות ישראליות, ופחות להיתלות על ארצות הברית, והבנתי שאני רוצה לשים דגש ואת כובד המשקל על זה שיגיעו מפעלים לאזור טבריה. אני מניח שאם אצליח להניע את הנושא הזה כמו שצריך, אז תוך כדי יישומו, החינוך והתרבות יצמחו. יש מספיק אנשים טובים בטבריה שיכולים לעבוד באזור. במרכז העיר, ואין סיבה שלא, אנחנו צריכים להקים מסעדות טובות, חנויות טובות ומותגים טובים שיגיעו לפה. ברגע שנספק איכות, הטראפיק יגדל ואנשים יזרמו לעיר, כי בסוף טבריה היא חצי שעה מכרמיאל, 40 דקות מחיפה ושעה וחצי מתל אביב, ואם אנשים רוצים לבלות ולנפוש בטבריה ויקבלו מוצרים טובים ואיכותיים – הם יבואו".
לנבעה יש תוכניות גם לענף התיירות בעיר, שיזדקק לשיקום לאחר המלחמה, שכן כיום בבתי המלון ברחבי טבריה מתגוררים מפונים. “נכון להיום טבריה היא עיר שקולטת את המפונים, יש לנו קרוב ל־14 אלף מפונים, 12 אלף מתוכם בבתי מלון, ואנחנו מרגישים את זה מאוד", הוא אומר. "אם ניקח את התיירות בעיר בימים כתיקונם ולא בתקופת מלחמה, אז יש את עולם האוונגליסטים, אלו כמויות של תיירים שמגיעים לעיר אבל לא נשארים בה כי משעמם להם. אנחנו לא נותנים להם תרבות, מקומות בילוי נכונים או מסעדות טובות. זה אמור להיות פשוט לתת להם את המקומות האלה, ואני מניח שברגע שזה יקרה – אין שום סיבה שבעולם שהם לא יישארו אצלנו ולא יבואו שוב. זה מה שאני מאמין בו".
דיברת על חינוך. הרבה מוחות וכישרונות צעירים עוזבים את טבריה כדי לממש את עצמם. יש פתרון לזה?
“נכון, טבריה מצמיחה אנשים טובים ותלמידים מחוננים שהם בוגרי 8200 ועובדים בתל אביב ובהרצליה, אבל הם לא נשארים בטבריה. צריך לשמר אותם. אם אני נותן חינוך טוב אבל אני לא מצליח להשאיר אותם אצלנו אז לא עשיתי שום דבר. אני צריך לדאוג להם לדיור נכון וטוב שישאיר אותם בעיר, ואת זה אני יכול לעשות רק אם אגדיל את שטח השיפוט של טבריה, ואני מקווה להצליח לעשות זאת".
לסיום, יש מסר שתרצה להעביר לתושבי העיר?
“אני רוצה שנתכנס בתוכנו. המוטו שלי הוא שטבריה היא של כולם. זו בדיוק המטרה שלי, ואני רוצה שבתום חמש השנים כל מה שאמרתי לך יתממש והתושבים שלנו יהיו גאים בעיר שלהם. נכון להיום איבדנו איפשהו את זה ואנחנו פחות גאים בעיר. דבקה בעיר תדמית שלילית ואני רוצה להחזיר אותה לימי התהילה שלה. כדי שזה יקרה – אני צריך לקיים את כל המשימות שהצבתי לעצמי. בע"ה נעשה ונצליח".