ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין נועדו אמש עם ראשי המפלגות החרדיות במטרה לנסות ולפתור את משבר חוק הגיוס, אולם גם מפגישה זאת לא עלה "עשן לבן".
גנץ מחריף את הטון: "חוק הגיוס יפגע בביטחון, לא נוכל להישאר בממשלה"
לפיד: "ישראל לא צריכה לשלם אגורה לחרדי שאינו מתגייס"
היום (רביעי) היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה כי היא לא מוכנה לתמוך בדחיית תשובת המדינה לבג"ץ בעניין חוק הפטור מגיוס, שהממשלה רוצה לבקש עקב הפלונטר שנוצר בקואליציה. בשל כך,
בשל כך, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לשרים שלא תתכנס היום הישיבה שבה הם אמורים להצביע על מתווה החוק, אחרי שלא הושגה תמיכת הייעוץ המשפטי באף אחת מההצעות. לטענתו, "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו".
לאורך מכתבו מפנה מזכיר הממשלה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי, בטענה כי ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים "ניסו להפוך כל אבן ולמצוא דרך להביא הצעת מחליטים לממשלה בתמיכת הייעוץ המשפטי, אך ככל שנקפו השעות - התברר שדלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על-ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון". הוא הדגיש כי עמדת הממשלה היא שאין צורך באותה תשתית - שכן היא "קיימת ומוכרת גם לייעוץ המשפטי לממשלה". לקריאת מכתבו המלא לחצו כאן. את דבריו פירט מזכיר הממשלה במכתב מיוחד שפירט את השתלשלות האירועים.
בשל כך, החרדים מבינים כי לא תהיה הארכת זמן נוספת ועל כן, או שלא תהיה כלל פנייה לבג"ץ בעניין, או שבכל זאת יפנו ויבקשו הארכת זמן נוספת לטובת גיבוש מתווה גיוס, בידיעה שהבקשה תידחה. חיזוק לכך התקבל מכיוונה של היועצת המשפטית לממשלה שהבהירה כי היא מתנגדת לאפשרות של דחיה נוספת בהגשת התשובה.
עם זאת, כעת מסתמן כי המסלול המועדף הוא ככל הנראה זה של חקיקה פרטית. כבר בשבוע הבא תוגש הצעת חוק פרטית שתקדם דחיית שירות צבאי לכל תלמיד ישיבה שלומד במוסד מוכר.
יש לציין כי האופציה של חקיקה פרטית היא הדרך הקלה יותר מבחינת העברת החוק בכנסת מאחר ולא דרושה הסכמה רחבה, לא הליכים סבוכים בממשלה, וכל הדרוש זה לגייס רוב בכנסת. לצד זאת, ברור כי לחוק פרטי שכזה, שיהיה רחוק שנות אור מכל הסכמה רחבה ויהיה טוב בעיקר לחרדים, סיכוי אפסי לא להיפסל בבג"ץ.
אולם, היועצת המשפטית לממשלה צפויה לקבוע, בסבירות גבוהה לפי הערכות, כי החוק אינו חוקתי וכי לא תגן עליו בפני השופטים. המטרה העיקרית של חקיקה פרטית היא משיכת זמן לטובת שרידותה של הקואליציה.