דבריו של גלנט עסקו בסוגיית היום שאחרי המלחמה, ובניגוד לעמדת מפלגתו הרשמית, אמר כי "שלטון פלסטיני לא עוין בעזה הוא אינטרס ישראלי". כ-55% מהשיח אופיין באופי שלילי מובהק, עד כדי האשמתו ב"בגידה", "סחיטה" ו-"השתייכות לשמאל"; בעוד 45% הביעו תמיכה בעמדותיו, או הביעו עמדה מאוזנת.
מהנתונים שנאספו במהלך השבוע שעבר שיכללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השולט בשיח אודות הסוגיה הנבחנת ומדרג אותו בסולם שבין מינוס 10, ציון שמייצג שיח שלילי מוחלט; אפס שמייצג שיח מאוזן לחלוטין; ופלוס עשר, שמייצג שיח חיובי באופן מוחלט. השיח על גלנט השבוע קיבל את הציון מינוס 3.9 במדד האהדה.
ככלל, השיח המתנגד לגלנט אופיין כרגשי באופן מובהק וחריג. כצפוי, חלקים משמעותיים מהגולשים שהתבטאו נגד גלנט מזוהים כתומכי ממשלת הימין.
בין הדוגמאות החוזרות לשיח השלילי שאיתרו מומחי החברה ניתן לציין אמירות בסגנון: "שר הביטחון יואב גלנט נושא באחריות מיניסטריאלית ותפקודית למחדל השבעה באוקטובר, ורק על כך הוא היה צריך להגיש את התפטרותו כבר ממזמן"; "אין מה לצפות מגלנט. הוא תואם ביידן. לא צריך לחכות שיתפטר ביבי חייב לפטר אותו"; "הוא תקף את ביבי כפי שמצופה ממנו וככה קיבל מחיאות כפיים מהאופוזיציה ומהתקשורת"; "גלנט פוגע באזרחי ישראל ובחיילי צה"ל ובגללו אנחנו לא מנצחים".
ביקורת נגד גלנט נרשמה גם בקרב 45% שהסכימו עם תוכן דבריו. עיקרה של ביקורת זו התבטא בטענה שדבריו של גלנט לא הלכו רחוק מספיק וכי עליו היה גם לגבות אותם במעשים דוגמת התפטרות מתפקידו.
כך, נראה שגלנט נתון תחת ביקורת כפולה: תומכי הממשלה נוטים לראות בהצהרתו סכנה המציבה אותו כאופוזיציה בתוך הממשלה ומתנגדי הממשלה רואים בו כמי ש"מפזר סיסמאות חסרות שחר" כל עוד הוא לא מוכן לגבות אותן במעשים קשים מבחינה פוליטית.
התרעות פיקוד העורף