אתמול, כאמור, הודיע התובע הראשי בהאג, כרים קאן, כי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מבקש צווי מעצר למנהיג חמאס יחיא סינוואר ולראש הממשלה בנימין נתניהו "באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות על פי התקפות 7 באוקטובר על ישראל והמלחמה בעזה שלאחר מכן".
קאן אמר כי בית הדין הבינלאומי מבקש להוציא צווים גם לשר הביטחון יואב גלנט, כמו גם לשני מנהיגים בכירים נוספים של חמאס - מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. פאנל של שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ידון כעת בבקשתו לקבלת צווי המעצר. קאן אמר האישומים נגד סינוואר, הנייה ודף כוללים "השמדה, רצח, לקיחת בני ערובה, אונס ותקיפה מינית".
האישומים נגד נתניהו וגלנט כוללים "גרימת השמדה, גרימת הרעבה כשיטת מלחמה, כולל שלילת אספקת סיוע הומניטרית, פגיעה מכוונת באזרחים בסכסוך". ישראל וארה"ב אינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. עם זאת, בית הדין טוען שיש לו סמכות שיפוט על עזה, מזרח ירושלים ויהודה ושומרון לאחר שמנהיגים פלסטינים הסכימו רשמית להיות מחויבים לעקרונות היסוד של בית המשפט ב-2015.
ההחלטה זו עשויה לשים את נתניהו באותה רשימה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שהוצא עליו צו מעצר בגין המלחמה באוקראינה. כאשר צצו דיווחים בחודש שעבר לפיהם התובע הראשי של בית הדין הפלילי שוקל את דרך הפעולה הזו, אמר נתניהו כי כל צו מעצר של בית הדין הפלילי נגד בכירי ממשל וצבא ישראל "יהווה שערורייה בממדים היסטוריים", וכי לישראל "יש מערכת משפטית עצמאית. שחוקרת בקפדנות את כל הפרות החוק".
התרעות פיקוד העורף