מה משותף בין הדיונים הרבים על חוק הגיוס, הממשלה, שיחת גלנט עם הכתבים, אותה הוא זימן והעביר בתור הקדימון לדיון בישיבת הממשלה, בהופעת היועמ"שית בפני עורכי הדין בכנס המקצועי באילת, לבין הדיונים האינטנסיביים לא פחות על התנעת עסקת החטופים, על האפשרות של השליטה הצבאית בעזה ועוד ועוד?
בתור התשובה הנכונה היחידה נביא את הציטוט הבא, של פוליטיקאי ישראלי מוכר: "לא יהיה כלום כי אין כלום". או - ליתר דיוק באשר למצב הנוכחי: "לא יהיה כלום כי אין כלום, פרט לריבוי של רעשי רקע". זה בדיוק המצב, אותו תיאר בצורה מדויקת השר גדי אייזנקוט בהופעתו הבוקר בפני חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת: "יש הרבה פוליטיזציה וכמעט אין החלטות".
בנימין נתניהו הוא הראשון לדעת כי התרבות הדיבורים, ההדלפות והכותרות מסתירה מאחורי הפסדה הססגונית הזאת את האמת הרבה פחות סימפטית: אין צפי לבשורות, מה שכן יש הוא בעיקר ולרוב - המאנץ' להרוויח זמן, ועוד זמן, ועוד קצת. עבור איזו מטרה? ככל שעובר הזמן, כך מתגברת התחושה כי במטרה המרכזית בלהרוויח זמן היא - עוד זמן שרידות ולא בשביל מטרה אופרטיבית או אסטרטגית כלשהי.
פשוט לדחות את הסוף, לשרוד עוד יום ועוד שבוע. ומה יהיה אז? נחיה ונראה ונחליט בהתאם למצב. השיטה הידועה של בנימין נתניהו לא להחליט כל עוד אפשר לא להחליט מקבלת בזמן האחרון מימדים עצומים, בעצם, היא הפכה לשיטת השלטון ואין בקואליציה מי שחולק עליה. מס שפתיים ומראית עין הפכו אצל הממשלה והעומד בראשה לאסטרטגיה המדינית והפוליטית.
כשהממשלה שלפה מהשרוול את חוק הגיוס מתקופת בנט-לפיד, היה ברור לכל כי איש בקואליציה לא מאמין שהחוק הזה ישרוד ויצלח את כל הדרך החקיקתית ויגיע לשלום לאישור בקריאה שנייה ושלישית. החרדים תקפו ללא רחמים את הממשלה הקודמת דווקא ובמיוחד על הניסיון להעביר את החוק הזה. הם לא התהפכו גם היום ולא התחילו להעריך את חוק הגיוס של ממשלת בנט-לפיד.
הממשלה מביאה לכנסת משהו שברור לכולם, החל ממנה עצמה, כי המשהו הזה הוא מס שפתיים למטרת ההישרדות. המטרה האמיתית של המהלך היא - להרוויח עוד זמן, רצוי - עד פגרת הקיץ, ללא זעזועים וללא נפילת הממשלה. נגיע לפרגה - ואז נראה.
כך קורה, נציין בצער רב, גם בנושא עסקת החטופים. הקבינט והעומד בראשו יודעים כי הם חייבים להמשיך לנסות. לשדר מאמץ רבתי, לא לעזוב לרגע. וזה בדיוק מה שנעשה - בעוד שבפורומים סגורים יותר וסגורים פחות נתניהו לא מפסיק להדגיש כי מי שאינו רוצה את העסק הוא בחמאס שמתעקש על לא פחות מסיום המלחמה והסגת צה"ל מהרצועה. וישראל מצידה לא תסכים לכך בשום פנים ואופן. זאת אומרת, וזה נשמע אכזרי, אך אמיתי - גם במקרה הרגיש והטרגי של סוגיית החטופים הממשלה פועלת מתוך הבנה כי הפעולה ככל הנראה לא תוביל לתוצאה כלשהי.
הממשלה והעומד בראשה מזמן עלו על מסלול ההישרדות ומתקדמים בו - לקראת נקודה בזמן שבה השיטה לא תעבוד יותר. בינתיים הם מאמינים שהמפגש הכאב הזה עם המציאות לא יקרה בקרוב מאוד.
התרעות פיקוד העורף