אולם, בישראל לא מקלים ראש ועוקבים בקפידה אחרי המתרחש בגזרה המדינית. זאת מתוך הערכה כי אחרי הפניה של אלג'יריה יגיעו יוזמות נוספות כאשר מטרתם - להביא לעצירת מלחמה בעזה בדרכים הדיפלומטיות-בינלאומיות.
על פי הערכות, ההתייעצות הסגורה הצפויה להתקיים באו"ם בהמשך היום יכולה להסתיים בהודעה של המזכ"ל או הודעת סיכום שתצא מהדוברות, וזה יכול להתפתח למהלכים נוספים בהמשך, כגון: דיון נוסף על הפעולה הישראלית ברפיח , שייקבע בפורמט אחר ויסתיים בהצבעה.
אלג'יריה פנתה בבקשה לקיים דיון דחוף, כשברקע - גינויים רבים בעולם ודרישות מישראל לציית לצו שניתן על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק, ה-ICJ, הקורא לישראל לעצור את הפעילות הצבאית ברפיח אם וכאשר הוא מעלה חשש מהשמדת באוכלוסייה הפלסטינית, גם חלקית, באזור הלחימה.
כזכור, לצו לעצירת הלחימה - אם יינתן - משמעויות מספר, כולן רעות לישראל. ייתכן כי ברקע מתן צו לעצירת המלחמה המדינות הידידותיות לישראל (שתומכות בישראל מדינית, אך גם באמצעות משלוחי נשק - ארה"ב, בריטניה, גרמניה) תיאלצנה להפעיל על ישראל לחץ לקיום הצו ולהפסקת הלחימה ויתכן שטף יעכבו משלוחים - זאת כדי לא למצוא עצמן בסיוע להפרת הצו של בית הדין הגבוה לצדק בהאג. כמו כן, מדינות אחרות (כמו סין) עלולות לעכב משלוחי סחורות אזרחיות כתגובה למתן צו לעצירת המלחמה.
אם התסריט הזה יתממש - ישראל תהיה תלויה בביטול הווטו על ידי ארצות הברית. לפח הערכות בישראל, במצב העדכני הווטו האמריקאי לא מובטח לנו ויתכן שוושינגטון תתנה אותו צעד כזה או אחר שישראל תידרש לבצע. למשל: ייתכן שבאמריקאים יתנו את הטלת הווטו בהסכמה הישראלית למתווה הסעודי בתמורה לווטו.
התקיפה הלילית ברפיח שעוררה זעם בעולם היוותה עילה לביצוע המהלך שתוכנן מראש. טרם ברור מה יהיה הפורמט של החלטת מועצת הביטחון, האם לאחר הדיון תעלה להצבעה החלטה בעלת ערך דקלרטיבי בלבד או שמא תהיה זאת החלטה מחייבת.
מה שניתן להעריך בביטחון הוא כי במהלך הדיון נאומים קשים, חלקם עם גינויים ודרישה לצעדים חריפים נגד ישראל. גם אם בסופו של הדיון ההחלטה שתעלה להצבעה תהיה דקלרטיבית - זה צפוי לייצר אפקט שלילי על דעת הקהל. אם תהיה זאת החלטה בעלת השלכות מעשיות - ישראל (שוב) תהיה תלויה בווטו אמריקאי.
התרעות פיקוד העורף