״במילים אחרות, אם בעבר היה כמעט מובן מאליו שראש ממשלה ישראלי שמגיע לדבר בקונגרס יתקבל במחיאות כפיים סוערות, בוודאי בפני ישיבה חגיגית של שני בתי הקונגרס [הסנאט ובית הנבחרים], כל מה שמשדר הוד ויוקרה ושותפות אמיצה בין העמים - אני חושש שהפעם זה יראה קצת אחרת״.
לאחר ההכרזה על הגעתו של נתניהו ב-24 ביולי הלילה (בין חמישי לשישי), אמר סנדרס בראיון ל-MSNBC כי נתניהו יצר את ״המשבר ההומניטרי החמור ביותר בהיסטוריה המודרנית״ והוסיף כי לישראל ״הזכות להגן על עצמה מפני חמאס אחרי המתקפה הרצחנית של השבעה באוקטובר, אבל צה״ל יצא למלחמה כוללת נגד העם הפלסטיני״.
באותו ראיון ל-MSNBC תקף סנדרס את נתניהו וטען: ״הוא פושע מלחמה וצריך לשבת בכלא״. ראוי להזכיר שסנדרס החרים את נאומו של נתניהו גם ב- 2015, שם תקף את הנשיא דאז אובמה על הסכם הגרעין מול איראן.
״זה משתלם לשני צדדים וזה לא משתלם לשני צדדים אחרים״ מסביר דמבין - הנאום יועיל לנתניהו בהיבט של ה"בייס" הפוליטי שלו בישראל ושיקום התדמית שלו כ-״מר דיפלומטיה״, שנסדקה עם זניחתו של פוטין את נתניהו ועם ההתבטאויות הפומביות של ביידן כנגדו.
עוד מציין דמבין כי ״הבייס הרפובליקני הוא מאוד פרו ישראלי, בעיקר כשהם מחזרים אחר קולות יהודיים במדינות המתנדנדות כמו פנסילבניה, זה לא דבר רע עבורם שביבי ינאם ויודה לידידו הטוב מייק ג׳ונסון. אני לא לגמרי משוכנע שזה טוב למדינת ישראל, יש כאן שאלה של האם זה מחזק את מעמדה של מדינת או ישראל או את מעמדו של נתניהו בעולם - שם מתחיל להיות סימן שאלה גדול סביב הדבר הזה".
״אם הייתי במקומו הייתי מסביר למה ישראל פועלת בעזה - אני תוקף את חיזבאללה על זה שתקף את ישראל - הנה יש לנו שמונה חודשים של התקפות ואף אחד לא קורא את איראן לסדר על רצונם להשמיד את ישראל״. פרופ' גלבוע מדגיש עד כמה חסרה ההסברה הישראלית באקלים הנוכחי ״זה צריך להיות נאום הסברה מדרגה ראשונה נגד אויביה של ישראל בתוך ומחוץ לארה״ב ולדבר על העלייה במקרי האנטישמיות״.
״אני חושב שזאת טעות חמורה להיכנס שוב לפוליטיקה בין-מפלגתית. במקום זאת יש להודות לנשיא ביידן על תרומתו ופועלו, לבקש את תמיכת הקונגרס בישראל ולהדגיש את שיתוף הפעולה הדו-מפלגתי ולא ללכת נגדו״, מציין פרופ' גלבוע.
בניגוד להזמנה ב-2015, ההזמנה הפעם הייתה דו-מפלגתית, משותפת לדמוקרטים וגם לרפובליקנים. בפעם האחרונה שעמד נתניהו על בימת הפודיום מול הקונגרס הוא היה אורחם של חברי המפלגה הרפובליקנית בלבד, במה שנחשב אז ״סתירת לחי״ למפלגה הדמוקרטית ולאובמה, כשנתניהו ביקר את מאמציו של הנשיא לשעבר להשיג עסקת גרעין עם איראן.
על השאלה האם ישראל היא עדיין נושא משותף לשתי המפלגות האמריקאיות אמר מר דמבין כי ״צריך להגיד את האמת - כבר היום ישראל היא לא עניין דו-מפלגתי. אם פעם היה ברור שראש ממשלה שמגיע מתקבל בדרך מסוימת, כמו למשל בנאומו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ['אני, מספר אישי שלוש-אפס-שבע-ארבע-שלוש'] - כל הקונגרס השתפך באושר. אין רפובליקן או דמוקרט שלא עמד על הרגליים והריע - אלו לא התמונות שביבי יקבל״. כלומר, היחסים בין ישראל לארה״ב תלויים במידה רבה בזהות השלטון העומד בראשן. לביידן הרבה יותר נוח כשיש את גנץ ולפיד או את יאיר גולן ולטראמפ יותר נוח כשיש את נתניהו״.
פרופ׳ גלבוע מציין כי הדבר הנכון כרגע הוא להתרחק לגמרי מנושאים פנים-פוליטיים אמריקאים ולהודות לקונגרס בכללותו ״וזה אולי יתקן במידה מסוימת את הנזק שנעשה. הוא הרס במידה מסוימת את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל״.
ביקורו של נתניהו בקפיטול מגיע כשמערכת היחסים בינו לבין הנשיא ביידן התדרדרה לשפל חדש - בחודשים האחרונים מתח ביידן ביקורת פרטית ופומבית על התנהלותו של נתניהו במלחמה וביקר את ממשלת ישראל על כך שלא אפשרה את הגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.
השלב הראשון בעסקה שתיאר ביידן יימשך שישה שבועות ויכלול "הפסקת אש מלאה וכוללת", נסיגה של כוחות ישראליים מכל האזורים המאוכלסים ברצועת עזה ואת שחרורם של כמה קטגוריות של חטופים - חטופות, מבוגרים ופצועים, בתמורה לשחרור מאות אסירים פלסטיניים. השלב השני יכלול את שחרור כל החטופים שנותרו בין החיים, כולל חיילים, ויציאת צה״ל מעזה. השלב השלישי מתייחס לשיקום הרצועה, שלפי ההערכות ייקח עשרות שנים לבנות מחדש.
פרופ' גלבוע מוסיף: ״בתוך המפלגה הדמוקרטית יש שלוש קבוצות שהן נגד ישראל ונגד התמיכה של ביידן בישראל - המוסלמים, הפרוגרסיבים והצעירים. ראינו את זה בעיקר בבחירות לסנאט [2022]. אני חושב שביידן הופתע מאוד מעוצמת ההתנגדות הזאת, הקבוצות האלו למעשה אומרות לביידן שלא יצביעו עבורו לנשיאות". מבחינת האסטרטגיה לטווח הארוך, אותן קבוצות, מסביר גלבוע, רוצות להוכיח ״כי כל נשיא המעוניין לתמוך בישראל - דינו להפסיד בבחירות״.
״זה מן הסתם יזרע יותר אי שקט במפלגה הדמוקרטית מאשר במפלגה הרפובליקנית״ אמר עידו דמבין על נאום נתניהו בקונגרס. ״ג׳ו ביידן נמצא היום בנקודה בה הוא לא יכול לנצח - אם הוא קורא להפסקת אש אז מבקרים אותו משמאל שזה מעט מידי ומאוחר מידי, ומבקרים אותו מימין שצריך לתמוך בישראל כרגע. אם הוא תומך בישראל, אז משמאל מכנים אותו ׳ג׳נוסייד ג׳ו׳ ומימין טוענים שהוא עדיין ביקורתי מידי כי הוא עדיין מעוניין בהפסקת אש - הוא לא יכול לנצח. כל הדבר הזה, בהגדרה, לא משרת אותו״.
וושינגטון הבירה כולה מתכוננת לאו דווקא לנאום עצמו, אלא להפגנות הנגד שיציפו את רחובות העיר ויסחפו אחריהן מאות אלפי אנשים. יהיו אלה בעיקר צעירות וצעירים, המוכרים לנו מהפגנות הסטודנטים מאוניברסיטאות העילית שהובילו לכניסתם של כוחות משטרה לצורך פינוי מאהלי המחאה, צעד חריג ביותר בארצות הברית של אמריקה. חלק מהמחאות הובילו לבדיקה מחודשת של הקשרים בין האוניברסיטאות המדוברות לבין ישראל. ברחבי הקמפוסים שבהם פרצו הפגנות, סטודנטים קראו להפסקת אש קבועה בעזה, הפסקת הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל, ניתוק הקשר לאקדמיה הישראלית או תמיכה בחברות ישראליות וחנינה לסטודנטים וחברי סגל שעלו לשימוע או פוטרו בגלל השתתפות במחאות. לפי רשויות הבריאות בעזה כ-40,000 איש נהרגו ברצועה, ביניהם נשים, ילדים ומבוגרים.
פרופ' גלבוע מסביר: ״בהסתכלות על סקרי דעת קהל, ישראל והפלסטינים זה סיפור אחד ואילו ישראל מול חמאס - זה סיפור אחר. אם מזכירים את השבעה באוקטובר זה דבר אחד, ואם מתעלמים מזה זה דבר אחר. אני מתרשם שיש כרסום בדעת הקהל: פחות אנשים תומכים בישראל מבעבר, כאשר הבעיה הכי גדולה היא הצעירים - אצלם לא רק שאין תמיכה בישראל, התמיכה היא פרו-פלסטינית ואלו האנשים שאנחנו רואים בהפגנות ובסופו של דבר בהתפרעויות״.
באותו עניין, פרופ' גלבוע מציין את התפקיד המרכזי שמשחקות הרשתות החברתיות, במיוחד הטיקטוק, מהן שואבים הצעירים את רוב הידע האקטואלי שלהם ״הם עברו את הגבול - הם השתלטו על אוניברסיטאות והשחיתו רכוש, או מאיימים על סטודנטים יהודיים. לא לאפשר לסטודנט יהודי להסתובב בקמפוס זו אלימות, או שפרופסור שמוציא סטודנט יהודי באמצע הרצאה - זו פגיעה בחופש האקדמי של הסטודנט״. האזרח האמריקאי הממוצע שואל את עצמו ׳מי משתלט עלינו?', ולמעשה הזרם הפרוגרסיבי אינו אהוד בארה״ב כפי שנראה בתחילה. פרופ' גלבוע מסכם: "אפשר לראות שלפחות לטווח הקצר, ה׳באקלאש׳ הזה פועל לטובתה של ישראל״.
התרעות פיקוד העורף