מבחן מנהיגות או "בגידה במחנה"? אדלשטיין במאבק על מורשתו הפוליטית

יו"ר ועדת חוץ וביטחון הוריד מסדר היום חוק להעלאת גיל הפטור משירות מילואים. זוהי אינה הפעם הראשונה שניצב ראש בראש מול נתניהו ומראה מנהיגות, עכשיו השאלה אם חבריו לליכוד יאמינו כי פעל לטובת המדינה?

אנה ברסקי צילום: פרטי
יולי אדלשטיין
יולי אדלשטיין | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
2
גלריה

סביר להניח כי אדלשטיין, בעל ותק וניסיון פוליטי, אדם אינטליגנטי ושחקן מחושב, לא פעל אז מתוך ההחלטה להתאבד פוליטית. הוא שילם מחיר לא קל על המהלך שעליו הכריז: בפריימריז האחרונים אדלשטיין צנח מראש הרשימה אל מעמקי העשירייה השנייה, וגם על מקום ה-18 שתפס נלחם בציפורניים. יש להעריך כי אדלשטיין, ליכודניק ותיק, היה מודע למחיר ההתמודדות נגד המנהיג המכהן.

בעידן המתמשך של נתניהו בשלטון אין תסריט שבו איש ליכוד הרואה את עצמו כמועמד ראוי לראשות תנועתו, יבנה את עצמו פוליטית בלי לשלם על כך מחיר כבד - ומבלי לספוג מתקפות של "מקורבים" ו"אנשים בסביבת נתניהו", בלי לזכות לתואר "בוגד" שחבר לשמאל.

היום, שנתיים וחצי אחרי האירוע המתואר, אנחנו עדים לפרק ב' של הדרמה. המסקנה המתבקשת, לכאורה, מהמהלכיו האחרונים של אדלשטיין, היא כי המניע של אדלשטיין הוא הנקמה בנתניהו. העובדות, לכאורה, מדברות בעד עצמן.

מחאה נגד חוק הגיוס מול ביתו של יולי אדלשטיין
מחאה נגד חוק הגיוס מול ביתו של יולי אדלשטיין | צילום: פורום ''מתגייסים לאחדות''

במציאות אחרת, בנושא אחר ובנסיבות מאוד שונות, יולי אדלשטיין לא "מתנקם" ולא "סוגר חשבון", אלא עושה צעד נוסף, בכפוף להימור פוליטי אדיר, באותו המהלך. כמו אז כן היום אדלשטיין רואה את עצמו כפוליטיקאי שראוי ומסוגל לחולל שינוי במפלגתו ולהוביל אותה בבוא העת.

הפירוש הנכון של מהלכיו העצמאיים בוועדת חוץ הביטחון שבראשה הוא עומד (מי שחגג כשאדלשטיין לא מונה לשר וקיבל "פרס ניחומים" בתור תפקיד יו"ר ועדה, מגלה היום כי ההפסד התברר כרווח) הוא כי יולי אדלשטיין ממשיך לבנות את עצמו כמועמד לראשות הליכוד.

בשונה מאלה מחבריו שסבורים כי האסטרטגיה הנכונה היא להמתין בשקט עד שנתניהו יעזוב ורק אז להרים ראש ולהתחיל את קרב הירושה, אדלשטיין מאמין בסדר אחר של הדברים. הוא מפגין מנהיגות ועצמאות בעוד נתניהו בשלטון, כשצעד מסוג זה נתפס בליכוד כמעשה הרואי  - או כבגידה וחבירה לשמאל (תלוי את מי שואלים).

ההתעקשות של אדלשטיין להביא להצבעה בוועדה ולאחר מכן - במליאה רק חוק גיוס שיענה לצורכי צה"ל, בהחלט מסוגלת לערער את יציבות הקואליציה ואף להוביל להפלת הממשלה. אם כך יקרה - ההימור הפוליטי הגדול של אדלשטיין יעמוד למבחן המנהיגות.

אם חברי הליכוד ישתכנעו כי מה שהנחה את יולי אדלשטיין הוא טובת צה"ל והמדינה - יזכה. אם תנצח הגרסה המופצת בימים אלה בתדרוכים בשם "גורמים בליכוד", וחברי התנועה יאמינו כי אדלשטיין כרת ברית עם השמאל - במקרה זה החשבון הפוליטי שיוגש ליולי אדלשטיין עלול להיות יותר מדי יקר.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
יולי אדלשטיין
/
ועדת חוץ וביטחון
/
גיוס מילואים
/
חוק הגיוס
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף