נתחיל בכך, שעצם גיוסם של החרדים יעוגן בחקיקה. על זה אין שאלה. בג"ץ רובינשטיין קבע, כי הסדרת גיוס החרדים צריכה להיעשות בחקיקה ראשית של הכנסת. אי אפשר לפטור חרדים מגיוס, בהיקף זה או אחר, כאשר הפטור אינו מעוגן בחוק.
בני גנץ מעוניין שהחוק יכלול לא רק את העיקרון של גיוס החרדים, אלא גם את מנגנון הגיוס שלהם. לעומת זאת, חברי הכנסת החרדים מעוניינים שהיקף הפטור והגיוס ייקבע על ידי הממשלה בהחלטת ממשלה.
מצד אחד: עיגון מכסות החרדים בחקיקה יכולה להקשות מאוד בהמשך. בכל פעם שיהיה צורך לעשות שינוי במכסות הגיוס, הכנסת תצטרך לקדם תיקון לחוק ולהתחיל חקיקה מאפס. מצד שני: עיגון הסדר הגיוס בהחלטת ממשלה יכול להביא לכך שהממשלה תשנה את החלטתה תוך שבוע, בלי שום נוקשות.
ההצעה של גלנט לעגן את היקפי גיוס החרדים בתקנות - היא ההגיונית ביותר. החוק יסמיך את שר הביטחון לקבוע תקנות, אפשר לקבוע שהן יעברו לאחר אישור של ועדת חוץ וביטחון, וכך מצד אחד תהיה גמישות - ומצד שני תהיה גם קשיחות מסוימת.
התרעות פיקוד העורף