לטענתו, "לשירות בתי הסוהר אין מילה בעניין הזה. הוא מקבל פקודת שחרור – הוא צריך לשחרר. השב"כ מחליט מי משוחרר. בגלל הפרופיל התקשורתי של אותו מנהל בית חולים היה צריך לנהל מישהו. השב"כ מבין שהוא טעה.
"לא תפקידו של שב"ס להתריע בעניין הזה, עצור מנהלי נעצר על סמך מידע מודיעיני, ואלוף פיקוד חותם על צו המעצר. שירות בתי הסוהר בכלל לא יודע על סמך מה הוא עצור. ברגע שיש פרופיל תקשורתי עצום לעציר, צריך לשוב פעמיים, ומנהל ביה"ח שיפא הוא סמל. כל המלחמה דיברו על זה שבית החולים הוא בסיס טרור של החמאס. הוא גם קלף מיקוח הרבה יותר חזק מאנשי רפואה אחרים".
הוא הסביר: "לשב"ס יש אחריות אחרת, אבל היא בעירבון מוגבל. האחריות שלהם היא לבדוק מקומות כליאה. נכון להיום תקן הכליאה של השב"כ עומד על 14,500 אסירים, כאשר בפועל יש יותר מ-22,000 אסירים. אני מקווה שהיום ברור לכולם שמשאב הכליאה במדינת ישראל הוא משאב חשוב שקשור לכל האירועים הביטחוניים".
"טעינו בזה שברגע שהשופט אליקים רובינשטיין נתן את הפסיקה שלו לגבי תנאי המחייה של האסירים במדינת ישראל, היה צריך לבנות בתי סוהר שלמים כדי לעמוד בפסיקה ובתקן. לא רק לאסירים ביטחוניים, אלא גם אסירים פליליים", הוא מסכם.
"משתמשים היום בחלופות מאסר כי אין מקומות כליאה. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, להוציא כסף ולתקצב, וממחר בבוקר לצאת בתכנית של מינימום שניים או שלושה בתי סוהר חדשים. בלי זה יהיה קשה מאוד לעמוד בתקינה שצריך".
התרעות פיקוד העורף