בפעם הראשונה רה"מ ואנשי המשלחת, ביניהם משפחות החטופים ואנשי התקשורת, צפויים לטוס במטוס הנשיאותי הישראלי "כנף ציון". מפני שכמות הנוסעים בכנף ציון בטיסות ארוכות כמו זאת לארצות הברית מוגבלת עד 60 אנשים ללא עצירת בייניים, נשקלה האפשרות לבצע נחיתה באחת ממדינות אירופה הידידותיות, לביקור רשמי קצר, מה שהיה מאפשר להגדיל את מספר נוסעים מ60 ל-70. האפשרויות שנשקלו: ביקור ביניים בצכ'יה או בהונגריה, שתי מדינות התומכות בישראל. הונגריה גם הביעה עמדה נחרצת נגד עצם הסמכות דל בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים.
אולם, במהלך דיוני ההכנה עלה חשש מהאפשרות שה-ICC כבר הוציא או יוציא בסתר את צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו, מה שעלול להוביל להסתבכות בלתי רצויה במהלך ביקורו האפשרי במדינה כזאת או אחרת באירופה.
לאחר שהוצא, צו מעצר צריך להגיע בערוצים הדיפלומטיים והמשפטיים לרשויות של כל אחת מ-124 מדינות שהן חברות בבית הדין הפלילי בהאג. לאחר פרוצדורה מסוימת הצו נכנס למערכת וברגע זה רשויות חוק של אותן מדינות מחויבות באכיפת הצו.
לא סביר להניח כי האירוע של הוצאת צו מעצר נגד ראש ממשלת ישראל , לו היה קורה, היה נותר בסתר ולא מתפרסם באף אחד מהמדינות. זאת ועוד: אכיפת צו מעצר בפועל נעשית בהתאם לאישור בית המשפט המקומי ולא בצורה "פיראטית" בדמות התנפלות על המטוס "כנף ציון" בעודו מתודלק בשדה תעופה של אחת ממדינות אירופה או מעצרו של ראש ממשלת ישראל תוך כדי ביקורו.
מדינה ידידותית לישראל כמו הונגריה הייתה בוודאי מעדכנת מראש לו הייתה מקבלת את צו המעצר של בית הדין הפלילי בהאג ובטח לא הייתה מסתירה זאת מהצד הישראלי. על כן, מומחי המשפט הבינלאומי סבורים כי החשש מהאפשרות של הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו ואכיפתם תוך כדי נחיתה באירופה אינו סביר.
התרעות פיקוד העורף