מנגד, על פי הצעת הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרד רה"מ, יש לבצע מינוי הנציב הבא באמצעות ועדת איתור ובראש שופט בדימוס מבית המשפט העליון שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת ראש הממשלה. מי שעוד היו צפויים לשבת בוועדה, על פי הצעת בהרב מיארה, היא היועצת המשפטית לממשלה.
שר האוצר סמוטריץ טען : ״לממשלה יש סמכות למנות״. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, הוסיף כי ״יש לממשלה סמכות. אנחנו לא חורגים מהסמכות״. השר לביטחון לאומי בן גביר תקף את היועמ"שית וטען : ״היא רוצה להשתלט גם על המינוי הזה. היא מנסה לנהל אותנו. הגיע הזמן להראות לה הדרך החוצה - בואו נפטר אותה!״
המתקפה הנוכחית הצטרפה לשורה של עימותים בין הממשלה ליועמ"שית במספר של סוגיות שעלו לדיונים בחודשים ובשבועות האחרונים. בחוות דעתה בהרב מיארה נימקה את עמדתה והסבירה: "הליך של ועדת איתור מחייב זאת בשל מאפייניו הייחודיים של תפקיד נציב שירות המדינה, חובתו לפעול בממלכתיות ובאופן בלתי תלוי, והשפעתו על דמותו של השירות הציבורי".
עוד הוסיפה: "קיימת מניעה משפטית לכך שהנציב הבא ייבחר בהליך שבו הוא ימונה באופן ישיר על ידי ראש הממשלה ומינויו ייבדק על ידי הוועדה המייעצת למינויים. הצעה זו אינה נתמכת בהנמקה מקצועית; אינה הולמת את אופיו של התפקיד וסמכויותיו; ואין התאמה בין סמכות הוועדה ומומחיותה, ובין המשימה החדשה והשונה שמציעים להטיל עליה כעת".
אולם, הממשלה , כאמור, דחתה את עמדת היועצת המשפטית ואישרה הליך שמעניק לראש הממשלה את הסמכות לבחור מועמד לתפקיד זה. לאחר אישור ההחלטה, ראש הממשלה פרסם הודעה בה ביקר את עצם ההתנגדות של הייעוץ המשפטי : "יש ניגוד של שתי השקפות - החלטת הפקידים או החלטת העם. אנחנו, בעד החלטת העם שבאה לידי ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו".
"רמטכ"ל, ראש שב"כ וראש מוסד - אלו דברים שבנפשנו, שדורשים יכולת מקצועית גבוהה. מה יקרה אם הממשלה תמנה מישהו שאינו מוכשר לתפקידים אלה? הציבור יחליף את הממשלה, שתוכל לקבוע מינויים חדשים", נכתב בהודעת ראש הממשלה. "אין כאן שלטון של פקידים מורמים מהעם שיודעים טוב יותר מהממשלה. אין דבר כזה. הפקידים יכולים לקבוע שראש ממשלה חייב להיות עם ידע כלכלי, צבאי או מדיני, אבל זה לא יעלה על הדעת שהם יעשו זאת, גם כאן הציבור קובע ולכן אין שום סיבה עניינית להחריג את מינוי נציב שירות המדינה, ולהכפיפו לשלטון הפקידים".
התרעות פיקוד העורף