פרידמן טוען כי נתניהו מתנגד ל"דוקטרינת ביידן", הכוללת הפסקת אש בעזה, שחרור החטופים, והסכם נורמליזציה עם סעודיה בתמורה לדיון על פתרון שתי המדינות. במקום זאת, נתניהו דבק ב"דוקטרינת ביבי" שמטרתה הישרדותו הפוליטית ושמירה על בריתו עם הימין הקיצוני.
על פניו, קשה להמציא רמז ברור ועבה יותר, המצביע על עתידו הקרוב והמר של המשא ומתן לעסקת חטופים, ממסיבת העיתונאים שאותה ראש הממשלה מכנס בדיוק במקביל למו"מ, כדי להצהיר כי ישראל לא תוותר על ציר פילדלפי לעולם או, לכל הפחות, עד סיום שלטונו של בנימין נתניהו.
כאשר ראש הממשלה מפרט ומנמק מדוע התעקשותו להישאר בציר פילדלפי היא צורך אסטרטגי חיוני לביטחון המדינה ולא גחמה פוליטית צינית - המסקנה המתבקשת היא כי העסקה מתה ומה שאנחנו רואים בשידור ישיר זה בעצם את טקס קבורתה.
בהחלט הגיוני להסיק מסקנות פסימיות לגבי גורל העסקה. למשל, מהמסר המאיים שנתניהו העביר לחמאס. במסיבת העיתונאים נתניהו חזר על האיום שהשמיע קודם בפורום סגור, בישיבת הממשלה שלפיו עד כה פעלנו נגד חמאס רק צבאית - עכשיו נפעל להכות אותו גם בהיבט השלטוני, בדגש על שינויים דרמטיים בחלוקת הסיוע ההומניטרי. נתניהו אומנם לא פירט, אך גורמים בכירים יודעי דבר מסבירים כי מדובר באימוץ של תוכנית החלופה השלטונית האזרחית לעזה שאותה פרסם וקידם שר הביטחון יואב גלנט בתמיכת מערכת הביטחון, לפני כחצי שנה.
התרעות פיקוד העורף