לקראת הבחירות המתקרבות בארה"ב וסיום תקופת שלטונו של הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן, מומחים ופרשנים בסוכנות הידיעות רויטרס מנתחים את המדיניות שמוביל ביידן ביחס למלחמתה של ישראל בחודשים האחרונים לכהונתו. הם טוענים לשיטה משולבת של גזרים ומקלות, תוך הגברת המעורבות האמריקאית במלחמה, אך מדגישים - לא בטוח שהאסטרטגיה תשיג את המטרות.
אהרון דיוויד מילר, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, אמר לרויטרס ש"למרות שניתן להניח שזו תקופה בה הממשל לא מאוד פעיל", גישת הגזר והמקל של הממשל האמריקאי "מרמזת שהם בבירור פועלים ומעורבים". הוא הדגיש שלא סביר שוושינגטון תפחית את תמיכתה הצבאית בישראל אם הסכסוך מול איראן יעמיק: "זה כמעט בלתי נתפס בעיני, כשאנחנו מתקרבים לאפשרות של הסלמה חמורה ורצינית - התגובה הישראלית והתגובה האיראנית לתגובה - שהממשל יוכל לשקול משהו כמו הגבלה או התניה רצינית של מערכות צבאיות".
לפי פרשני רויטרס, האולטימטום שהציבה ארה"ב ביחס לסיוע ההומניטרי בעזה וההיענות המיידית מצד ישראל מהווה "צעד קטן לקראת שינוי משמעותי מאוד". הם טוענים כי מדובר למעשה בהגברת התמיכה הצבאית של ארה"ב תוך הגברת מעורבותה בהחלטות המדיניות בישראל.
לפי הפרסום, גורם ביטחוני לשעבר תיאר את המהלך כ"שינוי פרדיגמה", בהתחשב בדוקטרינת הביטחון ארוכת השנים של ישראל להגן על עצמה, בעצמה. ניטען כי העניין מעלה גם את ההימור עבור ארצות הברית: "ארה"ב מכניסה לראשונה כוחות - דם אמריקאי לתוך שטח ישראל, שרק לפני שבועיים עמדה מול מתקפה של 180 טילים בליסטיים מאיראן".
"זה כנראה הצליח לשכנע את הישראלים לא ללכת על תקיפה גדולה", אמרו הפרשנים, "אתה מבין, אתה לא שולח נכס של מיליארדי דולרים בלי כמה תנאים מצורפים".
התרעות פיקוד העורף