יו"ר ש"ס השר אריה דרעי התייחס בנאומו במושב הפתיחה של כנס הרצליה שהתקיים בבית הנשיא בירושלים, לפרשת רמי סדן ואמר: "אומרים שחיים ומוות ביד הלשון ושיח של שנאה וגזענות, אם לא משיבים לו ומקפדים את ראשו מיד בהתחלה הוא נותן לגיטימציה לדברים הכי נוראיים, לאפליה באקדמיה ובמקומות עבודה". 

"זה מתחיל בהשלמה ובהורדת ראש, שואלים אותי למה אתם עושים רעש (פרשת סדן)", אמר דרעי וענה : "בי זה לא פגע אבל אנו במדינה שלנו אסור לנו בשום אופן להשלים עם שיח של שנאה", דבריו התקבלו במחיאות כפיים על ידי משתתפי הכינוס. דרעי אמר כי "מקיר לקיר מחו נגד הדברים וזה מראה על הבגרות של החברה הישראלית ועל הרצון לחיות ביחד ולמצוא מכנה משותף, ולשמור כל אחד על כבוד השבט שלו". 

שר הפנים שב והדגיש: "חיים ומוות ביד הלשון. שיח של גזענות שלא משיבים לו ולא מקפדים את ראשו מיד בהתחלה נותן לגיטימציה לאפליה נוראה בהמשך. לאחר שהגיעו אלינו עוד ועוד עדויות שהדברים אכן נאמרו. לכן אני דורש שוב מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהרשות השנייה, להביא להתפטרותו המידית של רמי סדן.".

דרעי הבהיר כי מדובר במאבק עיקש: "לא נרפה ונאבק בכל הכלים העומדים לרשותנו. מהיום ידע כל אחד שעל גזענות משלמים מחיר. אם נשתוק כעת על אמירות גזעניות כאלה, האפליה תמשיך במעשים".

 נשיא המדינה, ראובן ריבלין נאם היום בפתיחתו של כנס הרצליה ה-16 במרכז הבינתחומי הרצליה, בכנס בנושא ''תקווה ישראלית משותפת - חזון או חלום?'' והשיב בנאומו על הביקורת שהוא קיבל בשנה שעברה, אז זכה לכינוי "פוסט ציוני": "אני ציוני, מכיוון שאני מאמין בצורך ובמוסריות של בית מדיני ולאומי לעם היהודי. אני ציוני כי אני מאמין שקום מדינת ישראל מבטא באופן המזוקק ביותר את שיבתו של העם היהודי להיסטוריה ואת אחריותו לגורלו", אמר ריבלין.

הנשיא ריבלין התייחס לכך שהוא הנשיא של כולם, גם במי שמאמין אחרת ואמר: "האם אני מצפה או דורש שכלל אזרחי ישראל יהיו ציוניים? – לא".  עוד ציין כי קיימת דילמה בין ישראליות ליהדות וקרא למצוא לה פתרון: "עם הדילמה הזאת אנו מוכרחים לחיות ולהתמודד - גם אם טרם בשלה העת למצוא לה פתרון ומענה".

ומענה".

"החברה הישראלית נמצאת בצומת דרכים"


נשיא המדינה קרא להסתכל למציאות בעיניים ולקבל הכרעות: "לשותפים הרבים כל כך, הנכונים להישיר מבט אמיץ לשינויים האדירים שעוברת החברה הישראלית, לאלה הרוצים בחזון של תקווה ישראלית לכולנו, מקרב כל המגזרים, המחנות והקהילות, אני מבקש לומר: החברה הישראלית נמצאת היום בצומת דרכים. אנו רואים את השינויים לנגד עינינו, וזוהי השעה להכריע לאן פנינו מועדות". עוד הוא הוסיף: "כותרת הכנס הזה הייתה צריכה להיות תקווה ישראלית: להיות או לחדול". 

ריבלין הצביע על ארבעה מנועים מתבקשים לשינוי – השירות הציבורי ומשרדי ממשלה, האקדמיה ושוק העבודה, מערכת החינוך ושותפות אזורית בין רשויות ומגזרים. "איננו יכולים להמשיך להנציח את הקיים, לגדל את ילדינו בחשכת הבורות ההדדית, החשדנות והניכור, ילדים שאינם דוברים עברית וערבית אינם יכולים לשוחח ולהבין אלה את אלה", אמר הנשיא. 

"תקווה ישראלית משותפת, איננה יכולה להיות נקודת הפתיחה של המסע הארוך שבפנינו, אבל היא צריכה להיות המתנה והירושה שלנו לדורות הבאים. בסיום דבריו פנה נשיא המדינה לשר החינוך נפתלי בנט בפנייה אישית: "יש בידיך הזדמנות היסטורית לחולל שינוי – אל תחמיץ אותה".