נבלמה יוזמת החקיקה של חבר הכנסת מיקי זוהר: ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מעוניין לקדם את "חוק החסינות", ופנה היום (שלישי) בנושא לח״כ זוהר בבקשה שלא לקדמו. נתניהו הסביר כי הוא משוכנע שלא יהיה כתב אישום כי "לא היה כלום". ואולם, זוהר מסר ל"מעריב" כי לא יסיר את החוק, אלא "אעכב את ההצעה כדי לבחון מה לעשות איתה בהמשך". הוא הסביר כי "אני עדיין מאמין בהצעה החשובה הזו".
ההצעה של זוהר, המכהן גם כיו"ר ועדת הכנסת, נועדה לקבוע כי בשביל להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת יהיה צורך להסיר את החסינות בוועדת הכנסת ולאחר מכן במליאת הכנסת. בכך, ביקש זוהר להחזיר את המצב שהיה לפני שתוקן חוק החסינות ב-2005. כיום קובע החוק כי במקרה שהיועץ המשפטי לממשלה מגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, חסינותו מוסרת באופן אוטומטי, אלא אם כן חבר הכנסת מתנגד לכך ומבקש מוועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו, מהלך הטעון גם אישור של מליאת הכנסת.
חוק החסינות הנוכחי אושר ב-25 ביולי 2005. התיקון התקבל ברוב של 36 מול חמישה מתנגדים ושני נמנעים. היזמה לתיקון באה בעקבות ביקורת ציבורית ומשפטית שהופנתה כנגד ההליך הקיים של נטילת החסינות, ביקורת שגברה לנוכח מקרים שבהם נראה לכאורה כי חברי הכנסת מרחיבים את השימוש בכלי זה תוך דחיית בקשות היועץ המשפטי לממשלה להסרת החסינות.
התיקון היה יוזמה של יו"ר ועדת הכנסת דאז ח"כ רוני בר-און ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ מיכאל איתן. קדמו לו דיונים שנמשכו כמעט שנה בוועדת הכנסת, שבמהלכם נבחנו הצעות שונות, החל מהצעה לביטול החסינות הדיונית ועד להצעות שצידדו בהעברת הליך הסרת החסינות מהכנסת לגופים חיצוניים.
התיקון שהתקבל לבסוף קבע הליך חדש בכל הנוגע לחסינות חברי הכנסת בפני הדין הפלילי. הסרת החסינות הדיונית נתפסה במשך שנים כהליך אוטומטי כמעט, ונדיר היה שהכנסת לא נעתרה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. מגמה זו השתנתה בעקבות כמה מקרים (חברי הכנסת בלומנטל, חזן וגורלובסקי), שבהם סירבה ועדת הכנסת להסיר את החסינות כפי שביקש היועץ. בעקבות מגמה זו, הופנתה ביקורת ציבורית ושיפוטית כלפי הליך הסרת החסינות, שקידמה את השינוי הנוכחי.