"את הכרזות הדפסתי לבד ולא עם אחי", סיפר, "אחי נקשר לסיפור כי היה באותה הפגנה שאני הייתי אך לא הלכנו יחד. הייתה לי היכרות מאוד קלושה עם אבישי רביב ואי אפשר לומר שהייתי פעיל ב'אי"ל' או 'כך'. הייתי תלמיד ישיבה שמפעם לפעם מצטרף להפגנות והדפסתי את הכרזות בשבעת השקלים שהיו לי באותו הרגע בכיס. כשהגעתי לאותה הפגנה פגשתי את אבישי רביב, הראיתי לו מה שהכנתי והוא קפץ על זה וביקש לקחת את הכרזות. הוא השאיר לי רק עותק אחד. זה הפתיע אותי כי לא חשבתי שהוא כל כך יתלהב. אבישי רביב היה בשבילי מהפכן, מישהו מהקיצוניים שמפגינים נגד הסכמי אוסלו. הוא היה דמות. ההתלהבות שלו הייתה מרגשת מבחינתי כילד. בדיעבד התברר לי שהוא לקח את הכרזות והצטלם איתם כשעבר מעיתונאי לעיתונאי. מאוחר יותר הבנתי ששרפו אותן ושדיברו על זה ברדיו".
כשנשאל אם הוא מצטער על כך השיב: "אם היו אנשים שנפגעו מכך אני כמובן שמצטער מאוד. זה היה מבחינתי דבר מאוד מינורי, חלק ממשחק ילדים של נער בן 16. ברמה של נער שמצייר דברים במחברת. ההשראה שלי הייתה בעקבות גבולות אושוויץ, ניסיתי באמצעות מיצג אומנותי כלשהו להציג את הביטוי של מי שמנסה להחזיר את ישראל לגבולות 67".
ש' אינו חושב שיש לו חלק ברצח רבין: "הסיפור הזה יצא לגמרי מפרופורציות, לקחו משהו מינורי והפכו אותו למפלצת. המצפון שלי נקי לגמרי. הרגשתי, כמו רבים ממדינת ישראל, שרבין מוביל מהלך מאוד מסוכן לאזרחי ישראל".
לסיום אמר שאם בנו היה עושה דבר דומה הוא היה מזהיר אותו: "הייתי אומר לו לא לעשות דברים לא חוקיים. מנגד אני מדרבן את ילדיי לחופש אומנותי, לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם. כיום יש לי משרד פרסום משלי ותוהה אם אני יכול לקרוא לקמפיין הראשון שלי הצלחה או כישלון".
התרעות פיקוד העורף