היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייחס היום (שני) באירוע של פרקליטות מחוז הצפון בנצרת עילית לתיקיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מנדלבליט, כזכור, עומד על החלטתו כי השימוע לפני כתב האישום לרה"מ ייערך כבר בחודש יולי הקרוב - והואשם במהלך מערכת הבחירות על ידי מפלגות הימין כי הוא "נכנע" ללחצי השמאל. בנוסף, קרא מנדלבליט לממשלה החדשה שתקום "לכבד את מערכות החוק והמשפט".



באשר לדרך בה הוא מתמודד עם תיקיו הפליליים של נתניהו, עליה ספג ביקורות מימין ומשמאל, אמר מנדלבליט כי "ההחלטה אותה קיבלתי, לפני חודשיים, על כך שאני שוקל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בגין עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין ממצאי שלושת תיקי החקירה בהם נחקר כחשוד, מבוססת על הראיות ועל הוראות הדין, ועליהם בלבד. זוהי הדרך בה אנו פועלים – לפי הדין ולפי הראיות".



לדבריו, "כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שיש מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד – הוא נחקר כחשוד. כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שאין מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד – הוא לא נחקר כחשוד. וכאשר בתיקי החקירה בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד נמצא כי הראיות מצביעות על אפשרות סבירה להרשעה, לפי הוראות הדין, החלטתי כי בכוונתי לשקול הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע. הדברים הם מאוד פשוטים וברורים, ההחלטות הן מקצועיות וענייניות".

לאחר מכן, טען היועץ המשפטי לממשלה כי "אין פה שום הטיה – לא לצד כזה ולא לצד אחר. אין פה חלילה שום רדיפה, בוודאי שלא "תפירת תיקים". כל הטענות על כך הן הבל הבלים ונועדו לעשות דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק".

מנדלבליט הדגיש כי הוא מגיע לשימוע "בלב פתוח ובנפש חפצה", ואמר כי הוא רואה חשיבות בקיומו. "כבר בשלב זה ניתן לומר דבר חשוב", אמר. "החקירות שהתנהלו בעניינו של ראש הממשלה והליך קבלת ההחלטות כפי שהתנהל עד כה – הם עדות ניצחת למעמדו העליון של עיקרון שלטון החוק בשיטת המשפט הישראלית, שבליבו עומדת הדרישה לשוויון הכול בפני החוק. אין אדם מעל לחוק. עיקרון זה הוא יקר מפז ונדרש למנוע כל פגיעה או כרסום בו".

"במהלך הבחירות היו התבטאויות חסרות תקדים נגד גופי משפט במדינה". חגיגות הניצחון של רה"מ נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


"דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט" 

היועץ המשפטי לממשלה התייחס לתוצאות הבחירות, והתייחס גם לטענות לפיהן הציבור הישראלי בחר בנתניהו ולכן אין להעמידו לדין. "נטען שעשויה להיות זיקה כביכול בין הליך הבחירות ותוצאותיו לבין ההליכים הפליליים המתנהלים", אמר. "אומר את הברור בעיניי: ההליך הפלילי איננו משיק להליך הבחירות. הוא גם אינו מושפע ממנו. כפי שקבע בית המשפט העליון פה אחד בהרכב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר: 'דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו'".
 

"תקופת הבחירות לוותה, לצערי, גם בהתבטאויות חסרות תקדים בחומרתן נגד מערכת אכיפת החוק ונגד גופי המשפט במדינה", הוסיף. "ככלל, נמנעתי בתקופה זו מתגובה או מהתייחסות לדברים שנאמרו, ונהגתי באיפוק, בכדי שלא להיתפס כמעורב בתהליך הפוליטי. אולם, חשוב לי להבהיר כי איפוק זה אין משמעו קבלה או הסכמה שבשתיקה, חלילה, עם אמירות המכרסמות בלגיטימיות של מערכות המשפט ואכיפת החוק".
 "עלינו להמשיך ולשמור על המערכות הללו", אמר. "בחודש הקרוב, כך ניתן להעריך, תוקם ממשלה חדשה, וימונה שר משפטים חדש. כפי שכבר הדגשתי, אנו נקבל אותו בברכה, ונפעל יחד עמו לקידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין. אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להביע תקווה לכך שמדיניות זו גם תכבד את מעמדן של מערכות החוק והמשפט, ואת תפקידן החיוני בשמירת אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. אנחנו, מצדנו, נמשיך לעמוד על המשמר בכדי להגן על מעמד זה."