"למרות, שמתחילת מערכת הבחירות לכנסת ה- 22, הבהרתי ש"ישראל ביתנו" תתמוך אך ורק בממשלת אחדות ולמרות שהתנהלתי באופן ממלכתי ואחראי, פעם אחר פעם חוזרים מקורבי ראש הממשלה, בגרסאות שונות, על "ההסבר" מדוע לא הצטרפתי לממשלה חרדית-משיחית בראשות נתניהו. ולמי שפספס להלן "ההסבר": "ליברמן נסחט על ידי המשטרה והפרקליטות, פוחד מחקירה והפך לאתרוג של הממסד המשפטי".
"אז לידיעת ראש הממשלה ומקורביו", המשיך ליברמן, "עברתי לא מעט חקירות ומעולם לא חששתי מהן, מעולם לא הסתתרתי מאחורי חסינות, את כל הדיונים המשפטיים מימנתי מכספי ובמקום לפנות לחברים לקחתי הלוואה מהבנק. לו היתי חושש ממאן דהו או רוצה לרצות מישהו, לא היתי אומר, לאורך כל הדרך באופן חד וברור, שמבחינתי ראש הממשלה רשאי לכהן בתפקידו עד פסק דין חלוט למרות כתב האישום. זה החוק במדינת ישראל, שעבר בשנת 2001 ושאני הצבעתי נגדו. אך למרות הכל אני סבור שחייבים לכבד חוקים גם כאשר הם לא מוצאים חן בעינינו או במקרה שלי כשהצבעתי נגד".
"אם היתי רוצה לתקוף או לפגוע בך אדוני ראש הממשלה במקום הכי רגיש, היתי מזכיר לך את דבריך בשנת 2008 על ראש ממשלה אחר, אהוד אולמרט: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי, (משום ש) הוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו - הכל כך עמוקה". ובטח ובטח הייתי מצטרף להצעת החוק של "כחול לבן", שמונעת מחבר כנסת שקיים נגדו כתב אישום להיות מועמד להרכבת ממשלה, ותומך בהקמת ועדת הכנסת בתקופת המעבר, שהיתה מסירה ממך את החסינות".
ליברמן המשיך ותקף. "אדוני ראש הממשלה כנראה שבגילך זכרונך בוגד בך ושכחת שתמכתי במתווה הנשיא שהעניק לך, ולא לבני גנץ, זכות לכהן ראשון כראש ממשלה. לו היתי מתנהל כפי שאתה מתנהל, היתי מצטרף לממשלת מיעוט עם "כחול הלבן" ללא היסוס. ההבדל בינינו, שלי יש ערכים ולך רק אינטרסים. ערך עליון עבורי הוא חברות משהו שזר לך לחלוטין.
התרעות פיקוד העורף