שר האוצר, ישראל כ"ץ, העניק הבוקר (שישי) ראיון לניסים משעל בתוכניתו ב-103FM, והתייחס לוויכוח אודות התקציב בין הליכוד וכחול לבן, בשאלה האם הוא יהיה חד שנתי או דו שנתי.

רוב הציבור סבור שממשלת האחדות הלאומית תתפרק ולא תחזיק מעמד. מה דעתך?
"אני לא מתייחס לסקרים. יש ממשלה ואני מכהן בה כשר אוצר. אני, וכל אחד אחר, צריך לעשות את עבודתו. מה שחשוב עכשיו הוא לדאוג לציבור, אנחנו נמצאים במשבר הכלכלי העמוק אולי מקום המדינה, וודאי בעשרות בשנים האחרונות. צריך לעשות הכל כדי לחלץ את המשק ואת האנשים, להחזיר את המובטלים לעבודה".

יש מחלוקות קשות ביניכם לבין כחול לבן. אתם רוצים פתאום תקציב חד שנתי – בהסכם שחתמתם כתוב תקציב דו שנתי. למה אתם לא מקיימים את ההסכמים?
"אולי זה מפליא אבל מי שהכניס את הסעיף הזה הוא הליכוד ולא כחול לבן. על סמך מה שהעריכו, שזה הדבר הנכון כלכלית לדעת כל המומחים, ראש אגף התקציבים, החשב הכללי, הכלכלנית הראשית, מנכ"לית המשרד, נגיד בנק ישראל. כולם אומרים במצב שהתהווה ולצורך לסייע לעסקים ולמובטלים, עם אי הוודאות ששוררת עדיין בעניין הקורונה, עדיף במצב הנוכחי להעביר בספטמבר תקציב שישליך אחורה וקדימה, ומיד אחרי זה, אחרי החגים, לעבור לתקציב ל-2021 שיועבר בתחילת 2021 ויהיה מעודכן יותר".

כולם חושדים שנתניהו עושה את כל זה כדי לשמור אופציה ללכת בחירות.
"נכון. זה קשור גם לסקר הזה ולאווירה ולפרשנות. אני אומר בוודאות שהתקציב לא ישמש עילה ללכת לבחירות. אני מבין את החשדנות למרות שסעיפים על תקציבים לא ימנעו בחירות או יגרמו לבחירות. אם הממשלה תקדם את מדינת ישראל בתחומים המרכזיים של הכלכלה, של הבהירות המדינית ושל ההיערכות הביטחונית הממשלה תתקיים. אין סיבה שהיא לא תתקיים, כי סוף סוף אחרי שלוש מערכות בחירות היא נותנת בסיס לעבודה רצינית עבור אזרחי ישראל ומדינת ישראל".

איך תוכל להסתכל בעיניים של מיליון מובטלים כשאתם יושבים בממשלה מנופחת שעולה מיליונים רבים?
"אני מסתכל להם בעיניים כי אני עושה הכל כדי להחזיר אותם לעבודה. כמו שראית אני לא היססתי ופעלתי באופן נחרץ, גם אם היו כל מני רעשי רקע בדרך, והעברתי כמעט בפה את ההצעה לעידוד התעסוקה במשק והחזרת מיליון המובטלים לעבודה. אני העברתי ברוב גורף ובנחישות ולא נתתי לאף אחד לעצור את זה, וכרגע המעסיקים מקבלים תמריץ להחזיר את כל העובדים. רוב מיליון האנשים האלה לא משתכרים שכר גבוה ולכן חשוב לי מאוד להחזיר אותם לעבודה, כי גם פותרים בעיה עסקית שאדם לא יהיה מובטל וגם הופכים אותו לקניין שרוכש".

עד סוף השנה כמה מתוך המיליון תצליח להחזיר לעבודה?
"עד עכשיו בענף התרבות היה ברור לי שהבעיה העיקרית היא שהם לא חוזרים לעבודה. כל תגמול אחר היה שולי. אני שמח שראש הממשלה נענה אחרי הרבה מאוד פניות שלי. שים לב ברגע שהם חזרו לעבודה, מיד זה מתחיל, לא כעבור חודשים. ואז אנחנו מסתכלים מי בכל ענף נשמט ולא הצליח לחזור, ונטפל. המטרה היא להחזיר מאות אלפים, כמה שיותר אנשים מתוך המיליון לעבודה. אני רואה שהמגמה היא חיובית וזו המגמה שאני מעודד. אני פונה לבעלי העסקים ואומר תחזירו את העובדים – זה טוב לכם וטוב לנו. כרגע יש לנו רק אתה המדד של גוגל שמאכן טלפונים ונותן הערכה כמה מהעובדים נמצאים במקומות העבודה. כרגע זה הגיע ל90% לפי האומדנים – זה לא מדעי".

מהמיליון חזרו 90%?
"לא, סך העובדים מאלה שלא יצאו, והאחוזים מתוך אלה שיצאו וחזרו. בכל מקרה זה נתון שכבר מתקרב להיות גבוה. הנתונים בשירות התעסוקה וביטוח לאומי לא מעודכנים כי העובדים עוד לא עדכנו שחזרו".

אתה תמכת בפתיחת המשק, הרכבת והתיאטראות למרות העלייה במספר הנדבקים. איפה עובר הקו האדום בין הכלכלה לבין הבריאות שלנו?
"זו השאלה הקריטית. הקו האדום צריך לכלול את שני הדברים ביחד. בהתחלה היו צעדים גורפים ובצדק שמנעו מישראל להידרדר כמו באותן מדינות שהתחלואה והתמותה בהן היו ברמות מאוד גבוהות, וכאן זה נבלם. זה היה בהתחלה כשלא ידענו הרבה, עכשיו יודעים יותר על המחלה ויודעים להתייחס מאוד ברצינות ומנסים לפעול באופן נקודתי. תפקידי כשר אוצר הוא למנוע סגירה רוחבית".

אתה מהמר על הבריאות שלנו.
"אתם בתקשורת, כשכל הכותרות היו של אותם אלה שנמנע מהם לחזור לעבודה ומצבם, ובצדק – דקה אחרי שהתקבלה החלטה להחזיר אותם, מקבלים את הכותרת 'קזינו'. לא קזינו ולא מניעה. אנחנו מתנהלים באחרית, ואחריות אומרת לעקוב אחרי הנושא הבריאותי. למשל הוחלט להכריז על אזורים מיוחדים ומוגבלים במקומות בהם התחלואה היא גבוהה, ונעשה את זה. יחד עם זאת לא לסגור פעילות רוחבית".

האם צפויות התייקרויות במשק בקרוב?
"אני הולך להגיש תקציב וסדרת חוקים נועזת וחסרת תקדים שבאה לייצר תחרות, הורדת רגולציה, פתיחת חסמים והרבה פרות קדושות שלא נגעו בהן בעבר. אני הולך לפעולה הפוכה מהתייקרויות. אני הולך למהלכים, מתחום המזון ועד הרבה תחומים אחרים שבהם התחרות תגרום לזה שיוקר המחייה בישראל ירד. זה יקרה בוודאות בטווח של השנים הקרובות ואני מקווה שכמה שיותר מוקדם. כאשר לא נותנים לייבא או להתחרות על ייבוא של מוצרים חשובים אז המחיר הוא יקר. אמרתי לחברי הכנסת ואני אומר לכל אחד – כל אחד יצטרך להחליט או שהוא מתייצב לצד הציבור ואיתי או שהוא מתייצב עם הלוביסטים והאינטרסנטים".

בעוד עשרה ימים, כך הבטיח רה"מ, תוכנית החלת הריבונות אמורה לצאת לדרך. אתה שר בכיר, חבר בקבינט - אתה כבר יודע איפה המקומות שהריבונות הישראלית תוחל עליהם?
"כשאני עסקתי כשר חוץ בהיבט מסוים של התוכנית, בעיקר בהידוק הקשר עם מדינות המפרץ הערביות, הכוונה לקדם חתימת הסכמי לוחמה, התוכנית של טראמפ היא כוללת".

ראית את המפות של הסיפוח?
"השטח מוכר והעקרונות הם ברורים. דובר על הישובים, על בקעת הירדן ועל כבישים וכולי שיאפשרו מעבר. ראש הממשלה מגבש את זה וזה בסדר גמור. אני חושב שמה שצריך להשיג במהלך הריבונות הזה, שיש לו משמעות לאומית והיסטורית, זה קודם כל לקבוע את הירדן כגבולה המזרחי של מדינת ישראל ולקבע את מעמדם של הישובים ביהודה ושומרון".

אבל אני מבין שאין לכם אור ירוק מהבית להבן להתחיל עם זה.
"עוד משפט, לחזק את מעמדה של ישראל בירושלים, לפי תוכנית ישנה וותיקה שלי – לצרף את מעלה אדומים, גוש עציון וישובים סביב ירושלים לתחומי ירושלים".

האם לדעתך ב-1 ביולי התוכנית תצא לדרך?
"נמתין לראש הממשלה שמרכז את הדבר".

הוא לא מעדכן אתכם?
"אני לא אפרט כאן, אני רק אומר שהוא מוביל את זה. הסכמת האמריקנים היא תנאי לכל מהלך".

ואין הסכמה עדיין, נכון?
"יש מגעים עם האמריקניים. יש אמירות עקרוניות אמריקניות ומקדמים. ראש הממשלה גם מקיים מגעים שגם כחול לבן תתמוך בזה, אני לא רואה סיבה שלא, מדובר בסה"כ בבקעת הירדן ובישובים".

אני לא מצליח להבין אותך. זה בעוד עשרה ימים ואתם, חברי הקבינט, לא יודעים כלום?
"לא אמרתי שאני לא יודע. בסוף לא יהיה מצב שחבר קבינט אחד או חבר ממשלה אחד לא ידע על מה או צריך להצביע. רוב המידע נמצא בידי ראש הממשלה עצמו וזה לגיטימי, אבל אין כאן תעלומה גדולה. אני שומע כאלה שאומרים אל תעשו את זה וכולי. נדמה לי שהיית כתב מדיני פעם בארה"ב – מששת הימים ועד הנשיא טראמפ, גם בממשלים הכי ידידותיים לישראל היו בחילוקי דעות עם ישראל ולא הכירו בירושלים אפילו. יש כאן הזדמנות לקבע דברים שהם מימוש פירות ששת הימים. לכן ראש הממשלה יוותר בדבר הזה".

אני לא מקנא בך. לקחת על עצמך את התפקיד הקשה ביותר בממשלה. זה או צל"ש או טר"ש. אתה מודע לזה?
"לקחתי אותו מבחירה, הייתי יכול להישאר בתפקיד הבכיר האחר. דווקא בגלל המצב חשבתי שיש כאן הזדמנות אדירה לעשות כאן דברים גדולים שלא הצליחו לעשות בעבר".

בהיסטוריה של מדינת ישראל היו רק שניים שכיהנו כשר אוצר ולאחר מכן נבחרו לראש ממשלה. האחד זה לוי אשכול והשני בנימין נתניהו.
"זאת חברה טובה מאוד. אני אוהב אתגרים וזה בסדר גמור. אני הולך לעשות את הדברים הנכונים והדברים הנכונים מביאים תמיכה בסופו של דבר".

כ"ץ: "הוויכוח על התקציב לא יביא לבחירות נוספות"

שר האוצר העניק ראיון לניסים משעל בתוכניתו ב-103FM, והתייחס לוויכוח אודות התקציב בין הליכוד וכחול לבן, בשאלה האם הוא יהיה חד שנתי או דו שנתי, וליציבות הממשלה