בצל הנתונים המדאיגים בשל ההתפשטות המואצת של נגיף הקורונה בעת האחרונה, הציג היום (רביעי) שר האוצר ישראל כ"ץ מתווה חדש לשינויים מבניים ועיקרי המדיניות הכלכלית, בהם מבניים כלליים אך מיידיים, במטרה לסייע למשק. השר קרא להארכת הזכאות לדמי אבטלה עד אחרי חודש אוגוסט, הכריז על החלת קיצוצים במגזר הציבורי ואיים כי במידה ולא יהיה תקציב חד שנתי, ילכו לבחירות.
"אני כל הזמן מקיים התייעצויות, דיברתי עם גנץ באופן אישי ועם שרים, ואני מנסה לתת להם את המסר - צריך לשלב ידיים. גם ישבתי עם יו"ר האופוזיציה. צריך לשלב ידיים כי צריך להעביר תקציב מהר וזה ברור למה. צריך ליצור עוגן של יציבות בעידן של אי יציבות. נעביר את התקציב, נראה מה קורה, ואז נעביר את התקציב לפי ההתפתחויות. אין כאן שיקול פוליטי, אלא ענייני בלבד", אמר השר כ"ץ במהלך הישיבה.
כ"ץ רמז בין השאר לקיצוצים משמעותיים במגזר הציבורי, אך לא נקט במספרים, אם כי דיבר על הצורך בסולידריות מצד עובדי המדינה. עוד הוא הסביר כי המשרד "מבצע תוכניות בהתאם להתפתחויות תוך מעקב מתמד. אם יהיה צורך", הבהיר, "נמשיך את תשלומי דמי האבטלה גם מעבר לאמצע אוגוסט. כך או כך, לכולם תהיה רשת ביטחון". כ"ץ גם הבטיח כי המשק לא ייסגר. לעומת זאת, דיבר על "שינוי מאסיבי של תוואי האכיפה. פקחי הרשויות המקומיות יורשו לרשום דוחות", אולם סייג והדגיש שהכסף שייגבה מדוחות כאלה לא ייכנס לקופת המדינה.
עוד ציין כי "דיברתי עם יו"ר האופוזיציה לפיד והוא מאמין שהתקציב הכי טוב הוא תקציב חד-שנתי. אם ניסנקורן לא ישנה את החוק שמאפשר תקציב חד שנתי עד ה-28 באוגוסט, נלך לבחירות".
הערב בשעה 18:00 צפויים כ"ץ ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, להיפגש לדיון על תכנית הקיצוצים במגזר הציבורי. הם ידונו בצעדי הפחתה זמנית של עלויות השכר במגזר הציבורי, המונה כ-700 אלף עובדים. עלות הצעדים המשוערת היא 15 מיליארד שקלים בממוצע לשנה, למשך שלוש שנים - כ-45 מיליארד שקלים בסך הכל.
הצעדים עליהם ידונו השניים הם הפחתת שכר דיפרנציאלית למשך שנתיים בשווי של כשבעה מיליארד שקלים, הקפאת שכר למשך שלוש שנים לכלל עובדי המגזר הציבורי, בדגש על אי מתן תוספות שכר חדשות, תוספות ותק וגמולי השתלמות בשווי של כמיליארד שקלים בשנה. כ"ץ ובר-דוד ידונו גם בהפחתת תשלומי הבראה, ביגוד ומענק יובל למשך שלוש שנים בשווי של כ-2.2 מיליארד שקלים, ובהפחתה הדרגתית של הפרשות לקרן השתלמות למשך שלוש שנים בשווי של כ-5.7 שקלים.
התוכנית כוללת סיוע ממשלתי של כ-100 מיליארד ש"ח (7.1% תוצר), ש-80% ממנו מיועדים להתמודדות עם הקורונה והיתר לתוכנית הכלכלית להרחבת קרן הלוואות, ביטוח ייצוא, אשראי הייטק, עדכון מרכיבי התכנית ולהרחבתו, בדגש תעסוקה וענפים שנפגעו.
בין הנתונים העגומים שהוצגו, כרקע לתוכנית החדשה, נמנים הצמיחה השלילית במשק לראשונה מאז קום המדינה (5.4%-). כמו כן, זה שני עשורים שנרשם שיעור האבטלה הגבוה ביותר – 12.8%, כאשר 5.4% בחל"ת ו-7.4% מבוטלים בפועל, לעומת 3.8% אשתקד. הנתונים הלללו הם תוצאה להשבתת המשק, שהביאה גם לירידה חדה בהכנסות, שעומדות על כ-60 מיליארד ש"ח אובדן הכנסות, הסכום הגבוה ביותר זה עשור.
כפי שהוצג, עדיין קיימים חסמים משמעותיים במשק, הן מצד ההיצע, לרבות מגבלות על עסקים ועובדים, רגולציה בריאותית פגיעה בהיצע עולמי ועוד, והן מצד הביקוש, כלומר מגבלות על צריכה, ירידה בביקושים עולמיים, חוסר ודאות להכנסות עתידיות ואבטלה גבוהה לאור זמן, כשעל אלה מוסיף להעיב החשש לגל כבד בפתח של תחלואה וסגרים נלווים.
מנגד, היעדים שמציבה התוכנית העתידית כוללים חיזוק של משק תחרותי ופתוח, הגדלת כוח העבודה וכוח הפריון, ייעול המערכת הציבורית ומהפכה בתשתיות ובהשקעות. הצעדים לפתיחת המשק והגברת התחרות כוללים הגברת התחרות דרך הסרת חסמים לייבוא והן מבית. מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות וכן ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה.
צעד משמעותי נוסף הוא רפורמה להפחתת יוקר מחייה במזון רגיש, כשהדבר צפוי להניב חיסכון למשק בסך 1.5 מיליארד ש"ח. בכלל זה, הגדלת מגוון מוצרי המזון בישראל והפחתת חסמי סחר על ידי התאמת הרגולציה הישראלית לרגולציה המקובלת באיחוד האירופאי והקלות בייבוא מזון ליבואנים אמינים כדי להפחית את חסמי הכניסה במטרה ולהגביר את התחרות.
עוד צויין במתווה כי מסלול ירוק לייבוא מוצרים החייבים בתקן רשמי, שצפוי להניב חיסכון בסך 400 מיליון ש"ח למשק. המסלול כולל העברה של מרבית המוצרים למשטר בדיקות מקל מבוסס הצהרה, בהתאם למודל ניהול סיכונים, בדומה לנהוג באיחוד האירופי. כמו כן, מתוכננות התאמות והקלות רגולטוריות לתקופה מוגבלת תוך גידור סיכונים ולווי מצד הרגולטור הייעודי, לפיתוח חברות פינטק בישראל. בתוכנית, גם יצירת מסלולי התנדבות מקצועיים בשירות הלאומי.
לאחר משבר הקורונה, משרד האוצר תחת כ"ץ מציב יעדים כמימוש ועדכון רפורמת התמרוקים, באופן שיחסוך 600 מיליון ש"ח למשק בשנה. הרפורמה כוללת ייבוא מקביל שצפוי להוזיל, למשל, מוצרי סבון ושמפו ב-30% ומשחות שיניים ודאורדורנט ב-40%. מתוכננת גם ייעול שוק הבנקים תוך הגברת התחרות והקלה על מעברים בין בנקים.