ליאו ליידרמן: "יציבות פוליטית היא תנאי הכרחי למיצוי הפוטנציאל של המשק הישראלי"

לפי פרופ' ליידרמן, העולם עובר השנה את המיתון החריף ביותר מאז המשבר הגדול של שנת 1929. "נגיפים ומגיפות הם לא טובים לכלכלה, וכתוצאה מכך, השנה מאופיינת בצמיחה שלילית בתמ"ג של כמעט כל המדינות בעולם. אנו מעריכים ששיעור הצמיחה בישראל יהיה סביב מינוס חמישה אחוזים, ובשנה הבאה צפויה חזרה לצמיחה חיובית של כארבעה אחוזים. עם זאת, קיימת אי־ודאות גדולה סביב התפתחות ההידבקות מהנגיף וסביב התחזיות לעיל". "ייתכן מאוד שעם הסגר החלקי המוטל עתה על רקע גל ההידבקות השני, האומדנים והתחזיות יהפכו אופטימיים פחות".

בהשוואה בינלאומית של נזקי הקורונה, קבע ליאו ליידרמן ש"ישראל נמצאת באיזשהו מקום באמצע, בין הפגיעה החדה בצמיחה בספרד, בצרפת, ובאנגליה לבין הפגיעה המועטה יחסית במדינות אסיה כגון סין וקוריאה הדרומית". הוא ציין שתגובת קובעי המדיניות למשבר הייתה ונשארה דומה מאוד למדינות המערב: הרחבה תקציבית ומונטרית. "אם המצב הרפואי הלאומי יוחמר, אין ספק שמקבלי ההחלטות ינקטו צעדי מדיניות מרחיבים עוד יותר מאלה שראינו עד כה".

במבט לעתיד, הדגיש פרופ' ליידרמן את החשיבות של קביעת תקציב מדינה ל־2021 ושל התוויית מדיניות כלכלית כוללת לשנים הקרובות. "ברור הוא שכדי לעשות זאת, נדרשת יציבות פוליטית. היעדר יציבות פוליטית פוגע ביכולת המשק לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו. ללא יציבות פוליטית, ישראל גם לא תהיה מוכנה בזמן להפעלת כל מנועי הצמיחה שיידרשו כדי  להבטיח התאוששות נאותה של המשק, אם וכאשר התנאים הרפואיים יאפשרו זאת".

ליידרמן סיים את הרצאתו בהדגשת "ההישג פורץ דרך של בנק הפועלים, בחתימת מזכר הבנות ראשון מסוגו לשיתוף פעולה עם Emirates NBD, הבנק הגדול בדובאי. אנו מאמינים ששיתוף הפעולה בין הבנקים יתרום להידוק היחסים הכלכליים והפיננסיים בין ישראל לאיחוד האמירויות".

בוועידת "הג'רוזלם פוסט" אמר לאודר בביטחון שהנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ תוביל לשינוי בכל המזרח התיכון. "העבר, ההווה והעתיד של העם היהודי קשורים ישירות בעתיד מדינת ישראל", אמר לאודר וציין את ארבע הסכנות שעומדות כיום בפני העם היהודי: עלייה ניכרת באנטישמיות, מחלוקות בין הזרמים השונים ביהדות, מחלוקות בין יהודי התפוצות ליהודים בישראל ומחסור בחינוך יהודי, לצד שיעור התבוללות גבוה - מה שמוביל יהודים צעירים רבים לנטוש את אמונתם.

"האנטישמיות מעולם לא נעלמה", אמר לאודר והציג סקר עדכני שלפיו שישה מתוך עשרה אמריקאים צעירים (מיליניאלים ובני דור ה־Z) לא יודעים שבשואה נרצחו שישה מיליון יהודים. לדבריו, "אף אחד לא יכול להישאר אדיש לאנטישמיות היום".

בנושא המחלוקות בעם היהודי אמר לאודר: "אנחנו צריכים לראות את עצמנו כעם אחד תמיד". לאודר הדגיש את החשיבות של חינוך יהודי וציין שקריטי ללמד יהודים צעירים "מה זה אומר להיות יהודי" ולהכיר את "ההנאות שביהדות". עם זאת, לדבריו, הצעירים חייבים ללמוד את העובדות על מה שהתרחש בשואה כדי שאסון כזה לא יחזור על עצמו.

לאודר הכריז שהוא משיק קמפיין לשיפוץ והקמת בתי ספר יהודיים בארה"ב, באירופה, בדרום אמריקה ובעוד קהילות יהודיות בעולם. "שום דבר לא יותר חשוב לעתיד העם שלנו מחינוך כל התלמידים היהודים", הוא סיכם.

דני עטר, יו״ר קק״ל העולמית, השתתף בוועידה השנתית של "הג׳רוזלם פוסט" ושוחח באמצעות שיחת וידיאו עם עורך "הג׳רוזלם ריפורט" סטיב לינדי. עטר פירט על מאמצי הסיוע של קק״ל במהלך התפשטות מגיפת הקורונה. ״כארגון שעמד תמיד לצד המדינה והעם היהודי, אנחנו מנסים לעזור בדרך הטובה ביותר שאפשר, על ידי עזרה למשפחות במצוקה ולניצולי שואה״.

עטר הציג עדכון לתוכנית הדגל ״ישראל 2040״, שאמורה להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון תושבים חדשים לגליל, באמצעות יצירת מרכזי תעסוקה. עטר הסביר שבמובנים מסוימים מגיפת הקורונה עיכבה את התקדמות התוכנית, ובמובנים אחרים הובילה להאצה שלה. ״שיתוף הפעולה שלנו עם משרד הכלכלה ועם עמיר פרץ, שר הכלכלה, ביצירת נהלים משותפים לקק״ל ולמשרד הכלכלה, הגביר קצב״, סיפר עטר.

קק״ל בונה שותפויות בין העולם העסקי ומדינת ישראל, במטרה למשוך צעירים לנגב ולגליל. התוכנית של עטר לעודד יהודים מרחבי העולם להשקעות עסקיות בישראל הואטה במידת מה בעקבות התפשטות המגיפה, אבל הוא אופטימי שיהדות העולם תיקח חלק בתוכנית ותשקיע בהתפתחותם של האזורים האסטרטגיים האלה.

קק״ל גם מעודדת עולים חדשים שמגיעים לישראל לגור בגליל או בנגב. לדברי עטר, אזורי הפריפריה האלה הם מנועי הצמיחה העתידיים של כלכלת ישראל. בסיום השיחה ציין עטר את התפקיד המכריע של קק״ל בשימור הטבע ואיכות הסביבה בישראל על ידי שתילת עצים, פיתוח פארקים ומסלולי רכיבה לאופניים וארגון מסלולי טיולים בפארקים למשפחות.

המוצר פורץ הדרך ביותר שלה הוא הקרם הראשון והיחיד בעולם שמשתמש  בטכנולוגיה חדשה שפותחה בידי זינגבוים בשיתוף אוניברסיטת בר־אילן. בשיתוף עם פרופ׳ לוברט והמחלקה לננו־טכנולוגיה באוניברסיטת בר־אילן פיתחו צוות המחקר והפיתוח, בראשות זינגבוים, מערך מזעור והולכה עורית מולקולרית. הרכיב הראשון הממוזער היה חומצה היאלרונית שהוכחה במחקרי חדירות כחודרת לשכבות העור הפנימיות במריחה וללא הזרקה, כפי שפורסם השנה בכתב העת המדעי "JCAD", ובכך זכה המחקר להכרה עולמית.

זינגבוים הציבה את ישראל על המפה בתחום הקוסמטיקה, וכיום מקיימת שותפויות עם מותגי ענק בתעשיית הקוסמטיקה כדי לחלוק את הניסיון שלה עם דור חדש של מקצוענים.