היום ייערך כנס חירום מיוחד על דרכי ההתמודדות עם השסעים והמתחים בחברה הישראלית, ובו יוצג מחקר המעיד כי אלה רק החריפו בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית בתקופת הקורונה, וכי הם עוד עלולים להתעצם עם מערכת בחירות נוספת. את כנס "גישורים" ה־13 עורכים הקונגרס הישראלי, בשיתוף גישורים - התוכנית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן, ושותפים נוספים.
המחקר של אוניברסיטת בר־אילן והקונגרס הישראלי בחן אם הקורונה מחדדת את השסעים בחברה, ועולה ממנו כי הקיטוב בין הקבוצות בחברה זולג לתוך פעולות יומיומיות. למשל, מתברר כי 29% מהדתיים יעדיפו לקנות רכב יד שנייה מדתי ולא מחילוני, ו־17.5% יעדיפו שמי שיסייע להם בתיקון פנצ'ר יהיה דתי. במקומות העבודה 47% מהדתיים יעדיפו לעבוד עם דתיים, ו־61% מהם יעדיפו לגור אך ורק בשכנות לדתיים.
המחקר בדק את אותן השאלות גם לגבי מזרחים, אשכנזים, ימנים ושמאלנים. כך למשל, התברר ש־55.5% מהחילונים יעדיפו שכנים חילונים, ו־39% ממצביעי שמאל־מרכז יעדיפו לעבוד עם ליברלים שכמותם בלבד. 26% מהאשכנזים יעדיפו לקנות רכב מאשכנזים, לעומת 6% בלבד מהמזרחים, ו־31% מהימנים יעדיפו לגור רק בשכנות לימנים.
הנתונים אף מחמירים כאשר מדובר על ערבים ויהודים. 48% מהיהודים יעדיפו כי יהודי יעזור להם לתקן פנצ'ר, ו־61% מעדיפים לקנות רכב יד שנייה מיהודים. 69% מהיהודים יעדיפו לגור בשכנות ליהודים בלבד, ו־55% יעדיפו לעבוד עם יהודים בלבד. הקבוצות הסובלניות יותר שבלטו היו המזרחים ומצביעי השמאל־מרכז. לדוגמה, רק 2% מהמזרחים ירצו לרכוש רכב יד שנייה ממזרחים בלבד, ו־11% יעדיפו לגור בשכנות למזרחים בלבד. בעוד לשמאלנים לא משנה מי יסייע בתיקון פנצ'ר (6%) או יגור בדירה ממול (4%)
"לצד המשבר הרפואי והכלכלי שהביאה עמה מגיפת הקורונה, נוצר משבר חברתי המעמיק את השסעים החברתיים והאמון ומגביר את ביטויי האלימות והשנאה במציאות הישראלית", אומר עו"ד ד"ר גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי. "מערכת בחירות נוספת עלולה להביא את המתחים בין הקבוצות השונות לכדי פיצוץ", הוא מוסיף.