במפלגות האופוזיציה טרם גיבשו עמדה לגבי חוק הגיוס, וגורמים במפלגות החרדיות אמרו ל"מעריב": "ככל הנראה נתנגד לחוק, כמו שהתנגדנו לפני שלוש שנים כשהצבענו נגדו בהיותנו חלק מהקואליציה. לא נלך עם הממשלה הזאת בשום דבר, וגם בנוגע לחוק הגיוס".
גורם בכיר בקואליציה הדגיש כי בשונה מאישור חוק האזרחות, העברת חוק הגיוס לא מהווה מוקש פוטנציאלי עבור הקואליציה. "אם חוק הגיוס ייפול, הליכוד והחרדים יהיו הראשונים להפסיד. הליכוד יפגין את כניעתו המוחלטת לחרדים אם יצביע נגד גיוסם לצה"ל. החרדים לא ירוויחו דבר, משום שאם חוק הגיוס ייכשל, חוק גיוס חובה לכל אזרח ייכנס לתוקף. הקואליציה תחיה עם שתי האפשרויות האלה".
חוק הגיוס בנוסח שגובש על ידי הוועדה המקצועית של משרד הביטחון בשנת 2018 נועד להחליף את החוק הקודם שנפסל על ידי בג"ץ. החוק אושר ביולי 2018 בקריאה ראשונה ברוב של 63 חברי הכנסת מול 39 שהתנגדו.
אחרי מסע הידברות עם המפלגות החרדיות, שאז היו חלק מהקואליציה, סוכם כי סיעות ש"ס ויהדות התורה יצביעו נגד החוק במליאה, אך החוק יעבור בשילוב של שאר קולות הקואליציה – כולל האצבעות של סיעת יש עתיד.
המפלגות החרדיות הסכימו לכך והחוק עבר, אך אחר כך הן התחרטו וטרפדו את העלאתו לאישור סופי בכנסת. המהלך הזה היה אחד מהמכריעים בהתפטרות שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, ובהקדמת הבחירות.
כעת חוזר חוק הגיוס באותו נוסח אל קדמת הבמה וצפוי לעלות להצבעה בממשלה ובמליאת הכנסת. הליך אישור החוק יחל, אם בג"ץ יענה בשלילה לבקשת שר הביטחון בני גנץ על מתן הארכה לשישה חודשים נוספים.