חבר הכנסת והשר לשעבר אהרון אבוחצירא נפטר היום (שלישי) במרכז הרפואי איכילוב בגיל 83. מועד ההלוויה יקבע בהמשך אך הוא יקבר ברמלה שם כיהן כראש העיר, וייטמן בחלקה המשפחתית בבית העלמין הישן לצד אביו, האדמו״ר רבי יצחק אבוחצירא, הבאבא חאקי.
אבוחצירא נולד ב1938 בעיר ארפוד שבמרוקו. אביו היה הרב יצחק אבוחצירא (ה'בבא חאקי'), שלימים שימש כרב הערים רמלה ולוד, ואחיו של הבאבא סאלי. בשנת 1949 עלה עם משפחתו וגדל בעיר רמלה. אבוחצירא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בסמינר למורים בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן, שם רכש תואר B.A. בהיסטוריה ובספרות עברית. בהמשך, שימש במקצועו כמורה בבית ספר תיכון. בשנת 1969 נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר רמלה, ובשנת 1972 נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד עד 1977.
חבר כנסת ושר בממשלת ישראל
ב-1973 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת המפד"ל, וב-1977 התמנה לשר הדתות. במהלך כהונתו כשר הדתות נחקק חוק הרבנות הראשית לישראל בהובלת סיעת המפד"ל. במהלך השנים בהן היה חבר כנסת ושר הוגשו נגדו שני כתבי אישום, בראשון זוכה ובשני הורשע בשני מקרי גנבה, מרמה והפרת אמונים. שמו חתום על חקיקת חוק זכויות הביטוח לאומי: קצבת זקנה, קצבת ילדים, ודמי אבטלה.
בהמשך, פרש ממפלגת המפד"ל והקים את מפלגת תמ"י, מטעמה נבחר לכנסת בבחירות 1981 לאחר שזכתה בשלושה מנדטים. התנועה הייתה תנועה דתית לאומית ספרדית, ובתעמולת הבחירות שלה הדגישה את הקיפוח של המזרחים, ונתנה כדוגמה את הרדיפה, לטענתו, של אבוחצירא על ידי הממסד. בין הפעילים הבולטים במפלגה בתחילת דרכה היה בנימין בן אליעזר - לימים שר בממשלות ישראל.
עם כינון ממשלת בגין השנייה ב-5 באוגוסט 1981, מונה לשר לקליטת העלייה ולשר העבודה והרווחה, אך ב-2 במאי 1982 התפטר מתפקידו כשר העבודה והרווחה, ולאחר מכן גם כשר הקליטה. בשנת 1938 ריצה אבוחצירא עונש של שלושה חודשי עבודות שירות שגזר עליו.
לקראת הבחירות לכנסת ה-12, שהתקיימו בשנת 1988 הצטרף למפלגת הליכוד בתוך סיעה עצמית, ונבחר בפעם האחרונה לכנסת. לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים החל לעסוק בעסקי נדל"ן.