שרת הפנים איילת שקד התייחסה היום (שלישי) לדברים שאמרו ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד ושר הבריאות ניצן הורוביץ במליאת הכנסת במהלך ישיבת הזיכרון המיוחדת לציון 26 שנה להירצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. בפוסט שהעלתה לפייסבוק כתבה שקד כי "התיוג של ציבור מצביעים גדול - כמתנגדי ומתנקשי הדמוקרטיה - הוא עוול נוראי שנעשה לאנשים אידאולוגיים נחושים וערכיים, שנאלצים בכל שנה ביום הזה לספוג קיתונות של רפש והטחת עלבונות, גם בנציגיהם".
"לשמע הנאומים אתמול, פשוט התכווצתי", כתבה שקד. "תיוג שכזה מדיר מהמשחק הדמוקרטי חצי מהעם. זו לא שמירה על הדמוקרטיה אלא ביזוי שלה. אין פה 'טובים' מול 'רעים'. יש פה עם אחד ואנשים צריכים לכבד אחד את שני".
בהמשך התייחסה לציוץ של ח"כ שירלי פינטו שעורר סערה וכתבה: "מילה על ראש האופוזיציה אז, והיום, בנימין נתניהו: הציוץ של חברתי ח״כ שירלי פינטו שהובן כאילו לנתניהו ישנה אחריות למעשה הנתעב של הרוצח המנוול לא נוסח נכון, ואני שמחה שהיא מחקה את הציוץ".
לסיום הדגישה, כי "ההסתה הפרועה המשולחת כל רסן שמשתוללת בינינו בתקופה האחרונה חייבת להיפסק. אני מוכנה לקבל ויכוח פוליטי אבל הוויכוח הזה חצה את הקווים האדומים מזמן".
בתוך כך הגיב יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך, לדבריו של לפיד בדברי פתיחה שנשא היום בוועדת הכנסת: "אתמול ציינו את יום הזיכרון לראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל שנרצח במדי בן עוולה. כולנו זוכרים את הימים ההם של שסע ופילוג בעם ישראל. אני, כבן הציונות הדתית וכאיש המחנה הלאומי, הרגשתי רדוף לאחר הרצח", אמר אורבך.
"נעשתה הכללה גסה ורעה וסימנו את כולנו כרוצחים. אי אפשר היה לעלות לאוטובוס באותם ימים בלי שיסתכלו עלינו בתיעוב. הייתי בהפגנות. מעולם לא הסתתי ומעולם לא קיללתי. אנשי השמאל מבחינתי היו תמיד אחים. גם אם טועים, אחים!", כתב.
חבר הכנסת המשיך: "הצטרפתי לממשלה הזו כי האמנתי ואני עדיין מאמין שאפשר לעשות ביחד דברים טובים לעם ישראל. קיוויתי שסוף סוף אחרי 26 שנים יום הזיכרון לרבין יהיה באמת יום אבל לאומי שכלל אזרחי ישראל ירגישו שהוא שלהם. אני לא מצפה ממי שלא בממשלה להתנהג באחריות לאומית. אני כן מצפה מחברי בקואליציה ובממשלה לפעול באמת לשינוי ולריפוי".
"אתמול חברתי לסיעה צייצה ציוץ שטוב היה לו לא היה מצויץ וטוב שמחקה. אני מכיר אותה ויודע שליבה הוא לב ענק ובטוח שהיא עצמה מצטערת שצייצה אבל חשוב לי לא פחות להתעכב על משהו שבעיני הוא חשוב מאד מאד", כתב אורבך על הציוץ של ח"כ פינטו.
עוד כתב, כי "לפני כמה שנים ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שאתמול אמר על במת הכנסת 'צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר יושבים היום בכנסת ישראל, מקבלים לגיטימציה, אורחים רצויים בכל האולפנים. אילולא חולננו את הנס של ממשלת השינוי הם היו עכשיו שרים בממשלה', אמר גם את הטקסט הבא:
'האיש ההוא - שאני שונא - העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים", הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא - שאני שונא - שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - שמלווה לי 50$ באתונה, רק בגלל שגם אני ישראלי.
והאיש ההוא - שאני שונא - שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות הסטורית על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא - שאני שונא - שחושב ש'שלום עכשיו' הם בוגדים והמערך הוא משוגע, הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו, בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא - שאני שונא - שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא - שאני שונא - שנכנס למסעדה החביבה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו, הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - שעבד כל ביום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי שרעש המכונה לו יפריע לו.
והאיש ההוא - שאני שונא - שקורא לי אחי למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב - שאם ארצה או לא - הוא אחי'".
הוא הוסיף כי "אנחנו שותפים של האיש שכתב את המאמר הזה. אני מצפה ואפעל בכל כוחי שהממשלה הזו תפעל ברוח המאמר הנפלא הזה ולא ברוח הדברים שנאמרו אתמול מעל בימת הכנסת".