בפתח דבריו הדגיש השר: "חשוב להבהיר ששום דבר לא מאחורי הגב של החקלאים. הכול ברור. הצו לשימוע ציבורי כדי שנוכל למצות את המו"מ. יכול להיות שיש כל מיני גורמים כאלה ואחרים שלא כ"כ מרוצים. מי שצריך להיות מרוצה זה הציבור. אני מסתכל בסוף על מה חשוב לציבור הישראלי ולחקלאות הציבורי, ולשניהם חשוב שהרפורמה תצא לדרך.
"חשוב שתהיה לנו רפורמה שמקפיצה את החקלאות הישראלית ומשדרגת אותה, אנחנו עושים את זה עם המון כסף שאנחנו מזרימים לטובת העניין, וחשוב גם לפתוח את השוק לתחרות, כי בלי תחרות החקלאות הולכת אחורה, ובלי שהשוק פתוח - לצרכן הישראלי אין פירות וירקות במבחר גדול על המדף לאורך כל השנה ובמחיר טוב".
כשנשאל האם הוא מאמין כי פתיחה של ייבוא תוריד את מחירי החלב מתחת למחירים שבפיקוח הסביר: "ההיסטוריה מלמדת, וגם המחקרים הבינלאומיים מראים, שכשיש פיקוח על המחירים - אלה המחירים הכי יקרים. כאשר פקיד ממשלתי יושב והוא צריך לקבוע את המחיר, באיזשהו שלב, כעבור זמן מה, הוא מתחיל להזדהות עם הצרכים של היצרן והוא תמיד מראה לו שהמחירים עלו ושעלות הייצור עלתה, ותמיד בסוף משקללים את טובתו של היצרן ולא את טובתו של הצרכן".
"כדי שתהיה טובת צרכן צריכה להיות תחרות. ספציפית במקרה הזה אנחנו פותחים את שוק הפירות והירקות. ענף החלב נמצא בהסכם שנחתם ע"י השרים הקודמים, וגם פה במסגרת ההסכם פתחנו לייבוא תחומים משמעותיים כמו היוגורטים. אין סיבה שיוגורט במדינות אירופה יעלה בסביבות 8-7 שקלים לקילו ובמדינת ישראל הוא יעלה 18-17 שקלים".
הוא הוסיף והסביר: "אני נחוש להגן ולהוסיף ולסייע לחקלאים הישראלים יותר מכל אחד אחר. הדרך הטובה ביותר היא לפתוח אותה לתחרות ובאופן ישיר בכל מה שהיא זקוקה כדי שהיא תשתמש במכונות ובטכנולוגיות הכי חדשות ושלא נגיע למצב כפי שהגענו היום. אחרי כל כך הרבה שנים שיש כאן המצאות אבל החקלאי הישראלי לא משתמש בהם הוא משתמש בחו"ל.
"הקואליציה לא תתפרק, אני פועל בדיוק בהתאם להחלטת הממשלה, שהחליטה על הורדת נכסים ופתיחת השוק לתחרות. היא גם נתנה המון כסף למשרד החקלאות, בשנה הזו יהיה תקציב כפי שלא היה מעולם, בהיקפים חסרי תקדים של מאות מיליונים ומענקים לחקלאים כדי לקנות את הציוד המתקדם. נוסף על זה עוד מאות מיליונים בתמיכה ישירה כדי לפצות על פתיחת השוק לתחרות. התחרות חשובה כי בלעדיה אנחנו מתנוונים, זה קורה בכל תחום וגם בחקלאות".
בהמשך התייחס למדיניותה הכלכלית של הממשלה מול משבר הקורונה ולהתנגדותו של ליברמן להענקת פיצויים למשק והסביר: "צריך להסתכל על הדברים בהתאם לנתונים ולעובדות. אנחנו נמצאים במשק שבאמת הצליח להתאושש ממה שקרה כאן בשנה החולפת בצורה חסרת תקדים. נטו בגלל ההחלטות שקיבלה הממשלה ושקיבלנו עליהם המון ביקורת. ההחלטה של השר ליברמן לבטל את החל"ת לפני מספר חודשים הובילה הרבה מאוד אנשים להיכנס חזרה לשוק התעסוקה ולמשק להתאושש".
"אנחנו נמצאים במשק שחסרות פה מאות אם לא אלפי ידיים עובדות. כשאני מסתכל על המציאות ואני יודע שחסרים לי מאות נאמני קורונה ומאות תקנים של חוקרים אפידמיולוגים במשכורות טובות אז יש אלטרנטיבות לגבי פרנסה. בעניין ענף התיירות או ענפים שנפגעים באופן חד מאוד גם בתקופה שהמשק פתוח לשם אנחנו מוכנים לכוון וגם צפויה להתקבל החלטת ממשלה לטובת הנושא הזה. הכול בהתאם לנתונים. גם הציבור צריך להבין, צריך להסתכל על העסק שלך, אני לא יודע במה כל אחד עוסק, צריך להסתכל על העתיד שלו".
על הכעס שהתעורר בעקבות הדברים השיב: "שום דבר הוא לא פשוט אבל לא הייתי מזלזל באף מקצוע. השאלה היא מה אתה יכול, מה אתה רוצה ואיך אתה מתפרנס. אף פרנסה היא כזו שלא מכבדת את בעליה, כל פרנסה מכבדת את בעליה בכל מקרה. הנתונים הם כאלו שענף התיירות נמצא במשבר והוא לא יתאושש ממנו תוך חודשיים – צריך לבנות תוכניות ארוכות טווח, אנחנו לא רוצים לפגוע בתשתיות, צריך לראות איך משמרים את התשתיות. יחד עם זאת אנחנו צריכים לייצר אלטרנטיבות נוספות, אז יש אלטרנטיבות והמשק מייצר הרבה אלטרנטיבות. גם בהייטק חסרות ידיים עובדות, גם פה יש אחריות למדינה. אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד בהכשרות מקצועיות בדיוק בשביל הדברים האלו".
על הטענה כי חוסר המשילות בצפון ובדרום נגרם בחלקו בעקבות התקפלות החקלאות אמר: "אחד הדברים שאני הכי מסכים איתם וזה קורה בגלל שהחקלאות הוזנחה עשרות שנים. זה שגיל החקלאי הממוצע היום הוא 65 זה לא בגלל שעודד פורר הוא שר החקלאות בחצי שנה האחרונה, זה בגלל שהזניחו את הענף עשרות שנים".
"זה שעכשיו אנחנו מכניסים לחקלאות מאות מיליוני שקלים וגם כשר פיתוח נגב וגליל פעם ראשונה שהמשרד הזה נכנס ומתקצב את הנושא של המלחמה בפשיעה החקלאית כחלק מלאושש את החקלאות גם בגליל וגם בנגב. החקלאות היא הקטר הכלכלי הבא של מדינת ישראל, אנחנו יכולים להביא מכאן את הפתרונות של איך עושים חקלאות ומגדלים מזון במדבר, בתקופות של אקלים משתנה – יש לנו יתרון גדול, בואו ננצל אותו!"
התרעות פיקוד העורף