כזכור, לפני כשבועיים נפל החוק לאחר שההצבעה הסתיימה בתיקו: 54 תומכים מול 54 מתנגדים, בהם חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ שהצביעה נגד, במחאה על קידום חוק האזרחות והנטיעות בנגב, ולמעשה הפילה את החוק.
בהמשך אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021. 49 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-48 התנגדו.
הצעת החוק כוללת מספר תיקונים שנועדו להשלים את התיקון לחוק שירות ביטחון בעניין שילוב תלמידי ישיבות, הכולל גם מסלול של שירות לאומי-אזרחי בין היתר, מוצע להוסיף סוגי גופים נוספים שבהם ניתן יהיה לשרת, להרחיב את אפשרויות השירות בגופים ציבוריים, לקבוע מסלולים שונים לתקופות השירות ולהיקף שעות השירות השבועי הנדרש (חלקם קצרים יותר מהקבוע כיום וחלקם ארוכים יותר), להוסיף מסלול שירות בגופים ציבוריים שיאפשר אופק להשתלבות בתעסוקה באותם גופים, להגדיל את מכסת המשרתים שניתן להציב בזק"א ובאיחוד הצלה, להאריך את שעות השירות שירות בשירות אזרחי-ביטחוני, לאפשר לגבי תכניות ותפקידים מסוימים להאריך את משך השירות משנתיים לשלוש, וכן לאפשר לימודים בהכשרה תעסוקתית ובהשלמת השכלה במסגרת שעות השירות.
מוקדם יותר דחתה המליאה את הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה. ההצעה "ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל" נדחתה ברוב של 42 תומכים מול 56 מתנגדים. ואילו ההצעה "ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות" נדחתה ברוב של 45 תומכים מול 52 מתנגדים.
"אתם ממשלה של נבחרי ציבור ללא ציבור, אתם מנותקים, מושחתים, אטומים. נבחרי ציבור ללא ציבור לא רק מביעים בהם אמון, אומרים להם נמאסתם, נכשלתם, לכו הביתה", הוסיף.
"לצד זאת, בניגוד למי שניהלו תהליכים מתחת לשולחן – אני בחרתי לנהל אותם בגלוי ברמאללה ובראש העין. לתאם, לעבוד בשיתוף פעולה, לחזק את הכלכלה – וגם לדרוש תמורה. ההחלשה ארוכת השנים של הרשות הפלסטינית, והסתרת היחסים, חיזקה את החמאס, פגעה בביטחון ישראל ונכשלה במבחן התוצאה, המשיך.
גנץ הוסיף: "חיזוק הקשר עם הרשות הפלסטינית תוך עמידה על עקרונותינו, תורם גם לקשרים המדיניים והביטחוניים שלנו. הסכמי אברהם, שטוב שעשה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שקידם אותם, התאפשרו בין היתר משום שמנענו צעדים חד צדדיים של סיפוח. בכל פגישה ושיחה שלי עם גורמים אמריקאים, אירופאים ונוספים, הם מתמקדים בנושא, שואלים ומתעניינים, ומחזקים את המהלכים האלו ככאלו שתורמים ליציבות האזורית. גם אם נעצום עיניים ונגיד שהפלסטינים לא מעניינים את העולם – המציאות שוב ושוב הוכיחה ומוכיחה לכולנו אחרת. וגם אם את העולם הם לא מעניינים – יחסינו עם הפלסטיניים הם קריטיים לביטחוננו, לעתיד ילדינו ולאיך תיראה מדינתנו".
בסיכום הדברים אמר גנץ: "לא נקדם כעת הסדרים מדיניים, אך חובה עלינו לשמור על קשר שיאפשר אופק מדיני, שיבטיח את ביטחוננו, את עוצמתנו הבינלאומית ואת המשכו של החזון הציוני".
"ברור שכמו כל אמצעי לחימה, מאלה ועד אקדח, גם טכנולוגיות אלו חיבות להיות מפוקחות תחת כללי שימוש קשיחים וכפופים לקיומו של צו שיפוטי. על כך אין כל ויכוח ועלפי כל הבדיקות והממצאים עד כה, ככה בדיוק פעלה המשטרה", אמר.
עוד הוסיף בר-לב: "כמובן שאין זה אומר שבעבר אולי אף בעבר הרחוק שאתם חברי האופוזיציה הייתם מופקדים על משטרת ישראל לא היו חריגות ושימוש פירטי שלא על פי דין. ולכן החליט היועץ המשפטי לממשלה להקים ועדת בדיקה בראשותה של עו"ד עמית מררי המשנה ליועץ המשפטי שתבדוק גם לאחור, אולי בתקופתכם שלכם, האופוזיציה, היה אירוע פרטני כזה או אחר בו היה שימוש לא כחוק בטכנולוגיה כזו או אחרת. ולכן מי שצריך לחשוש מגלויים העלולים להתגלות על שימוש בעבר שלא על פי חוק – זה דווקא אתם האופוזיציה וחבריכם העבריינים".
התרעות פיקוד העורף