מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את חוק הגיוס. הצעת החוק עברה ברוב של 51 תומכים לעומת 48 מתנגדים. לאחר ההצבעה, יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני התפרץ לעבר ראש הממשלה ובכירי הקואליציה: "מדינה בלי תורה. מה אתם חוגגים? היינו צריכים לקרוע קריעה על החוק הבזה. בושה וחרפה. העברתם חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי יהודי, אנטי תורה. קריעה אנחנו צריכים לעשות. בושה על ירידה לאשפתות. בושה על חוק אנטי יהודי עלוב. אתם תעופו לכל הרוחות".
כזכור, לפני כשבועיים נפל החוק לאחר שההצבעה הסתיימה בתיקו: 54 תומכים מול 54 מתנגדים, בהם חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ שהצביעה נגד, במחאה על קידום חוק האזרחות והנטיעות בנגב, ולמעשה הפילה את החוק.
ראש הממשלה נפתלי בנט הגיב לתוצאות ההצבעה בעמוד הפייסבוק: "כניסתם של החרדים לשוק העבודה זה הרווח של כולנו. הערב העברנו בקריאה ראשונה תיקון חשוב לחוק הגיוס שמוריד את גיל הפטור, תוכנית שלמענה פעלתי במשך שנים.עד היום, צעירים חרדים, גם כאלה שנטייתם ורצונם אינם ללמוד בישיבה או שאינם מתאימים לכך, נשארים בישיבה רק מכיוון שאין להם ברירה אחרת. חלקם פשוט ממתינים בישיבה ללא מימוש עצמי עד לגיל 24 - גיל שבו רבים מהם כבר עם משפחה וילדים - וצריכים ״להתפשר״ על מקצוע. כך נוצר מצב בו מאות אלפי חרדים חיים חיי עוני ותלות במדינה במשך שנים. הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים לגיל 21 תאפשר לצעירים חרדים לצאת ללמוד מקצוע בגיל הגיוני, לעבוד בעבודה איכותית לאורך חייהם ולפרנס את משפחותיהם בכבוד".
שר החוץ ויו״ר יש עתיד, יאיר לפיד: "הבטחנו וקיימנו: שוויון בנטל! אין דבר כזה זכויות בלי חובות. לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה. הממשלה הזו והמפלגה הזו, יש עתיד, ממשיכים לקיים הבטחות. אנחנו עושים מהלכים שבמשך שנים על גבי שנים אף אחד לא העז לגעת בהם. חוק השיוויון בנטל עבר לא מעט גילגולים, אבל העקרון נשאר זהה: אין דבר כזה זכויות בלי חובות. לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה. על הבטחון הלאומי. היום החוק הזה עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. עשר שנים עמדנו בהפגנות ובצמתים והבטחנו שהיום הזה יגיע. הבטחנו שלא נעצור ולא נשקוט ולא ננוח עד שזה יקרה, ואכן לא עצרנו. זה לא חוק מושלם, אבל הוא יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי, והרבה הרבה יותר חרדים ייצאו לשוק העבודה ויהיו חלק מהכלכלה הישראלית. זה כוחו של המרכז. במקום ססמאות, פשרות מעשיות שמביאות תוצאות. מבטיחים ומקיימים".
ריידא רינאוי זועבי, שלפני שבועיים הפילה את הצעת החוק והערב תמכה, מסרה: ״לאחר שהגעתי להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב בענייני הקרקעות, הדיור והישובים הבלתי מוכרים ובניית תוכנית כוללת שמטרתה פיתוח מתקנים בכפרים הבדואים בנגב, וכמובן לאחר שהקואליציה הממשלתית התחייבה שלא להשתמש בחוק גיוס החרדים לאשרור חוק דומה לבני החברה הערבית, וכל חוק בהקשר זה הנוגע לציבור הערבי, הצבעתי היום בעד חוק הגיוס לחרדים״.
שר הביטחון בני גנץ: "העברנו כעת במליאה את חוק הגיוס בקריאה ראשונה - צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה. נמשיך לפעול למען שמירה על ביטחונה של ישראל וחוסנה".
ח"כ אורי מקלב: "הפכתם את לומדי התורה לאזרחים פלילים, הצבא אינו ערך אלא צורך, אלא לימוד התורה הוא ערך - לומדי התורה נושאים בעול לא פחות מכל אחד אחר, ואת המסורת הזו אתם הולכים להחריב. האמת ידועה, אין שום צורך בגיוס, כבר היום הצבא מחזיק אלפי חיילים שאין בהם צורך. ובעיקר, האבסורד הגדול ביותר הוא כי מי שהחליט האם לומדי התורה יהיו עבריינים פלילים הם חברי הכנסת הערביים".
בהמשך אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021. 49 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-48 התנגדו.
הצעת החוק כוללת מספר תיקונים שנועדו להשלים את התיקון לחוק שירות ביטחון בעניין שילוב תלמידי ישיבות, הכולל גם מסלול של שירות לאומי-אזרחי בין היתר, מוצע להוסיף סוגי גופים נוספים שבהם ניתן יהיה לשרת, להרחיב את אפשרויות השירות בגופים ציבוריים, לקבוע מסלולים שונים לתקופות השירות ולהיקף שעות השירות השבועי הנדרש (חלקם קצרים יותר מהקבוע כיום וחלקם ארוכים יותר), להוסיף מסלול שירות בגופים ציבוריים שיאפשר אופק להשתלבות בתעסוקה באותם גופים, להגדיל את מכסת המשרתים שניתן להציב בזק"א ובאיחוד הצלה, להאריך את שעות השירות שירות בשירות אזרחי-ביטחוני, לאפשר לגבי תכניות ותפקידים מסוימים להאריך את משך השירות משנתיים לשלוש, וכן לאפשר לימודים בהכשרה תעסוקתית ובהשלמת השכלה במסגרת שעות השירות.
הצעות אי האמון של האופוזיציה נדחו
מוקדם יותר דחתה המליאה את הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה. ההצעה "ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל" נדחתה ברוב של 42 תומכים מול 56 מתנגדים. ואילו ההצעה "ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות" נדחתה ברוב של 45 תומכים מול 52 מתנגדים.
ח"כ אופיר אקוניס הציג את הצעת הליכוד, פנה לשר הביטחון גנץ ואמר: "אתה אירחת בביתך בראש העין את מכחיש השואה אבו מאזן שעומד מאחורי התביעה נגד כוחותינו בבית הדין הבין-לאומי בהאג. פגשת אותו, ביקשת ממנו שיסיר את התביעה הזאת? דיברת איתו על זה? או שהסכמת לשחרר מחבלים עם דם על הידיים? הערבים לא מבינים את המחוות האלה, כשהם רואים חולשה הם מכים אותך".
"אתם ממשלה של נבחרי ציבור ללא ציבור, אתם מנותקים, מושחתים, אטומים. נבחרי ציבור ללא ציבור לא רק מביעים בהם אמון, אומרים להם נמאסתם, נכשלתם, לכו הביתה", הוסיף.
שר הביטחון בני גנץ השיב: "נרצה או לא, הרשות הפלסטינית היא ההנהגה הלגיטימית והמוכרת של השכנים שלנו ולאורך השנים, בכל ממשלות ישראל מאז שהיא קיימת, יש לנו תיאום ושיתופי פעולה איתה, לצד מחלוקות עמוקות וקשות. גם הנהגת הרשות הפלסטינית יודעת, שכדי להתקדם ולפתח את היחסים איתנו, עליה להגביר את המאבק הביטחוני בטרור, להפסיק את התשלומים למשפחות המחבלים ולבלום את התהליכים הבינלאומיים נגדנו".
"לצד זאת, בניגוד למי שניהלו תהליכים מתחת לשולחן – אני בחרתי לנהל אותם בגלוי ברמאללה ובראש העין. לתאם, לעבוד בשיתוף פעולה, לחזק את הכלכלה – וגם לדרוש תמורה. ההחלשה ארוכת השנים של הרשות הפלסטינית, והסתרת היחסים, חיזקה את החמאס, פגעה בביטחון ישראל ונכשלה במבחן התוצאה, המשיך.
גנץ הוסיף: "חיזוק הקשר עם הרשות הפלסטינית תוך עמידה על עקרונותינו, תורם גם לקשרים המדיניים והביטחוניים שלנו. הסכמי אברהם, שטוב שעשה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שקידם אותם, התאפשרו בין היתר משום שמנענו צעדים חד צדדיים של סיפוח. בכל פגישה ושיחה שלי עם גורמים אמריקאים, אירופאים ונוספים, הם מתמקדים בנושא, שואלים ומתעניינים, ומחזקים את המהלכים האלו ככאלו שתורמים ליציבות האזורית. גם אם נעצום עיניים ונגיד שהפלסטינים לא מעניינים את העולם – המציאות שוב ושוב הוכיחה ומוכיחה לכולנו אחרת. וגם אם את העולם הם לא מעניינים – יחסינו עם הפלסטיניים הם קריטיים לביטחוננו, לעתיד ילדינו ולאיך תיראה מדינתנו".
בסיכום הדברים אמר גנץ: "לא נקדם כעת הסדרים מדיניים, אך חובה עלינו לשמור על קשר שיאפשר אופק מדיני, שיבטיח את ביטחוננו, את עוצמתנו הבינלאומית ואת המשכו של החזון הציוני".
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, השיב להצעת אי האמון בנוגע לשימוש לכאורה של משטרת ישראל באמצעים טכנולוגיים לביצוע האזנות סתר, "אני לא אתן לכם לחבוט במשטרת ישראל שלא בצדק ומה שקרה בימים האחרונים חרג וחורג מכל פרופורציה. אני אומר בצורה ברורה לכל מי שמצפה ממני לערוף ראשים, לא כך נגלה את האמת, לא כך נתקן את אשר עוללתם. זאת תהיה דרך ארוכה יותר, מאתגרת וקשה, וללא כותרות חסרות אחריות. אתם הרגילים לשלטון עצלן ושטחי, שמאוהב בכותרות יותר מאשר אוהב את האמת והצדק, זו אינה דרכי".
"ברור שכמו כל אמצעי לחימה, מאלה ועד אקדח, גם טכנולוגיות אלו חיבות להיות מפוקחות תחת כללי שימוש קשיחים וכפופים לקיומו של צו שיפוטי. על כך אין כל ויכוח ועלפי כל הבדיקות והממצאים עד כה, ככה בדיוק פעלה המשטרה", אמר.
עוד הוסיף בר-לב: "כמובן שאין זה אומר שבעבר אולי אף בעבר הרחוק שאתם חברי האופוזיציה הייתם מופקדים על משטרת ישראל לא היו חריגות ושימוש פירטי שלא על פי דין. ולכן החליט היועץ המשפטי לממשלה להקים ועדת בדיקה בראשותה של עו"ד עמית מררי המשנה ליועץ המשפטי שתבדוק גם לאחור, אולי בתקופתכם שלכם, האופוזיציה, היה אירוע פרטני כזה או אחר בו היה שימוש לא כחוק בטכנולוגיה כזו או אחרת. ולכן מי שצריך לחשוש מגלויים העלולים להתגלות על שימוש בעבר שלא על פי חוק – זה דווקא אתם האופוזיציה וחבריכם העבריינים".