ביום שישי בלילה הגיע לירושלים מידע רגיש - דוח מודיעין אמריקאי עדכני לגבי ריכוזי הכוחות הרוסיים בגבול עם אוקראינה. ישראל לא הייתה היחידה שקיבלה לידיה את המידע המודיעיני. האמריקאים חלקו אותו עם כמה מבנות בריתם - במיוחד בברית נאט"ו. מהרגע הזה החלו החישובים של ממשלת ישראל להשתנות.
התיאור של מה שהתרחש מאחורי הקלעים בין ירושלים, וושינגטון וקייב בסוף השבוע האחרון הללו מבוסס על שיחות עם חמישה בכירים ישראלים, שהיו מעורבים בדיונים שהתקיימו בתוך משרד החוץ ובין משרד החוץ ללשכת ראש הממשלה. כל המקורות ביקשו לשמור על עילום שם בשל הרגישות המדינית של הסוגיה.
בשבועות האחרונים עקבו בישראל אחרי ההסלמה בין רוסיה לאוקראינה, אבל נמנעו מפרסום אזהרת מסע לאזרחים ישראלים או מפינוי משפחות הדיפלומטים הישראלים. הסיבה המרכזית לכך הייתה מדינית - חשש שמהלך ישראלי כזה יעורר כעס במוסקבה או בקייב או בשתי הבירות. "לא רצינו להיצמד באופן אוטומטי לכל דבר שהאמריקאים עשו או אמרו", סיפר פקיד ישראלי בכיר.
ביום שישי בבוקר הבינו במשרד החוץ שאין מנוס מלנקוט צעדים כלשהם נוכח העלייה במתיחות וצעדים שמדינות אחרות במערב החלו לבצע. בהערכת המצב שהתקיימה במשרד החוץ ביום שישי אחר הצהריים נשקלו כמה דרכי פעולה. הדילמה העיקרית הייתה אם לקרוא לישראלים לצאת מיד מאוקראינה.
הברומטר להחלטה, מספר פקיד ישראלי בכיר, היה שגריר ישראל בקייב מיכאל ברודסקי, שנמצא בשטח. כמו רוב בכירי משרד החוץ גם השגריר ברודסקי סבר ביום שישי בצהריים כי המצב עדיין לא מצדיק את החרפת אזהרת המסע לרמה הגבוהה ביותר. ההחלטה הייתה לבסוף לפנות את משפחות הדיפלומטים הישראלים ולהמליץ לישראלים לשקול לעזוב.
אלא שכמה שעות לאחר מכן, החלה התמונה להשתנות בצורה משמעותית. בכירים אמריקאים העבירו לישראל ולכמה מדינות מערביות נוספות דוח מודיעין מעודכן על המצב בחזית בין רוסיה לאוקראינה. השורה התחתונה שלו הייתה שהסבירות לפלישה רוסית לאוקראינה בתוך פחות משבוע גבוהה מאוד.
בישראל לא ידעו עד כמה מבוסס המודיעין האמריקאי ומה היחס בין מידע מוצק לבין פרשנות של סימנים מעידים. בכירים ישראלים מספרים כי בכל הדיונים היה ברור לכולם כי כל מהלך של ממשל ביידן בכל הנוגע למשבר באוקראינה מושפע מהטראומה של נפילת קאבול והפינוי החפוז והמביך מאפגניסטן.
נוכח המידע המודיעיני שהגיע מארה"ב נקבעה הערכת מצב עם ראש הממשלה בנט ביום שבת בצהריים, כדי לקבל החלטות. שעה קלה קודם לכן קיים מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז דיון הכנה עם אנשי משרד החוץ. כשהשגריר בקייב מיכאל ברודסקי נשאל לדעתו, הוא אמר שההערכה שלו השתנתה. צריך להוציא מכאן את האזרחים הישראלים, הוא אמר.
מיד לאחר מכן, בהערכת המצב עם ראש הממשלה, שאל בנט מדוע עד כה לא פורסמה אזהרת מסע שקוראת לאזרחים ישראלים לצאת מיד מאוקראינה. שני פקידים ישראלים בכירים שהשתתפו בדיון סיפרו כי אנשי משרד החוץ השיבו כי הסיבה לכך הייתה מדינית. "ישראל היא לא סתם מדינה", אמרו אנשי משרד החוץ לבנט. "בגלל הקשר הקרוב שלנו עם כל הצדדים כל העולם מסתכל על מה שאנחנו עושים".
בנט הבין כי החשש ממתיחות עם רוסיה גרם לכך שבמשרד החוץ נמנעו במשך כמה ימים מהחרפת אזהרת המסע. "אנשי משרד החוץ לא רצו להיראות כמי שהולכים לרוסים על הראש אבל בשבת בבוקר נפל האסימון", אמר פקיד ישראלי בכיר שמעורה בדיונים. בנט הבהיר בהערכת המצב כי זה לא יכול להימשך. הוא ציין כי כל הסימנים המעידים לפלישה רוסית כבר בשטח ובמצב של חוסר ודאות עדיף להיות זהירים.
פקיד בכיר שהשתתף בדיון אמר כי בנט ציין שיש להוציא את כל הישראלים מאוקראינה במהירות האפשרית לפני שיהיה מאוחר. אחרי פלישה רוסית, הוא הסביר, ישראל עלולה למצוא עצמה במצב בו היא תצטרך לשלם מחירים גבוהים הרבה יותר כדי לחלץ את אזרחיה מאוקראינה.
ההחלטה העקרונית בסיום הדיון הייתה להחריף את אזהרת המסע לרמה הגבוהה ביותר, אבל להמתין עד אחרי השיחה בין הנשיא ביידן לנשיא פוטין במוצאי שבת כדי לקבל החלטה סופית. עוד לפני שיחת הטלפון הדרמטית בין שני המנהיגים, שוחחו בכירים ישראלים עם גורמים בבית הלבן ובמשרד החוץ האמריקאי. האמריקאים הבהירו שלהערכתם הפלישה הרוסית תתחיל ביום רביעי, אך גם עלולה לצאת לדרך בכל רגע.
אחרי שיחת הטלפון בין ביידן לפוטין הבינו בישראל שלא חלה פריצת דרך דיפלומטית ושמגמת ההסלמה לא נבלמה. במוצאי שבת, עשר דקות לפני מהדורות החדשות של שמונה בערב, פורסמה אזהרת המסע החדשה. "בעקבות המשך המתיחות והחשש מהסלמה, משרד החוץ קורא לאזרחים ישראלים השוהים באוקראינה לעזוב את המדינה בהקדם האפשרי", נמסר.