אלעזר שטרן: "חד-משמעית, מעולם לא גרסתי שום תלונה על הטרדה מינית"

"לא הייתה פרקטיקה של גריסה אצלנו", ממשיך שטרן בהסבר. "הייתי מפקד בה"ד 1 לפני 30 שנה, ראש אכ"א לפני כמעט 20 שנה. היום, כשאני שר המודיעין, אני מבקש שלוש־ארבע פעמים ביום לקחת חומר לגריסה. היום יש לי מגרסה במשרד. אז, לפני עשרות שנים, בכלל לא ידעתי מה זה מגרסה".

בראיון מסביר שטרן מדוע הוא חטף - וחוטף - לא מעט אש במהלך השנים: “אני לוחם. כשאתה לוחם, התקדמות נעשית בגבול. בפריצת הגבול. כשאתה בפנים, רחוק מהקצה, זה נחמד. אבל כשאתה רוצה להתקדם, אתה הולך לקצה. ובגבול, חוטפים אש. אז כן, אני חוטף במהלך השנים לא מעט, אבל אני מציע שיבדקו קודם את המעשים שלי, לא את האמירות. אמרו לי את זה על הגיור בצבא, אמרו לי את זה על בנק מח העצם בצבא. אני משלם מחירים, אבל אתה יודע מה? יש לי הרבה חברים ששילמו מחירים הרבה יותר יקרים כדי להקים כאן חברה נורמלית. הם לא איתנו היום".

שטרן גם מותח ביקורת על התקשורת בעקבות הראיון ב-103FM: "מה התפקיד של העיתונאים? לתפוס אותך במילה, או להעביר את המסר הנכון? הם ידעו למה עליתי לשידור וגם במהלכו עודדתי מספר פעמים נשים להתלונן. הם ידעו מה הנושא של הראיון. אז בסוף הם הופכים את זה נגדי? התקשורת היא כלי חשוב מאוד בשמירה על הדמוקרטיה. עוד כקצין חינוך כתבתי מאמר שכותרתו הייתה: מי מעצב יותר את החברה? המפקד, המחנך או הערוץ השני? ואני אומר לך שזה הערוץ השני. אבל עם הסמכות, באה גם אחריות. אתה יודע, אחרי הראיון דיברתי עם ראש השדולה של ארגוני הנשים. היא אמרה לי שיש מהאירוע הזה שני מפסידים. אלעזר שטרן והאג'נדה הפמיניסטית. לקחו אדם והלבישו עליו סיפור".

"ג'ונגל במליאה"

מבין שרי יש עתיד, שטרן הוא אחד היחידים שהוא גם חבר כנסת, ולדבריו מה שקורה במליאה גורם לו לתחושה רעה, של ג'ונגל. "מאחוריי, ממש מאחוריי, קרוב אליי מאוד, יושב נתניהו. לידו בכירי ליכוד נוספים. אני שומע אותו. אני רואה אותו. וכשאתה רואה את הח"כים הזוטרים של הליכוד צועקים במקהלה ודופקים על השולחנות, הוא לא עושה את זה. הוא דואג שהם יעשו את זה. אתה שומע ורואה אותם מקללים ודופקים על השולחנות ומביט בנתניהו, יחד עם אדלשטיין, כ"ץ ויריב לוין, הם לא משתתפים. הם כאילו מחוץ לזה. על זה נאמר בגמרא הואיל שלא מחו בידם מכלל דניחא ליה. וזה עצוב".

שטרן הוא אחד המבקרים הבולטים של הציונות הדתית, ושל הנטייה של חלק ממנה לכיוון הלאומני. "חלק מהנוער של הציונות הדתית היום הפכו את הכיפה לסמל של לאומנות. חלק מהאנשים שלנו אומרים שאם ככה, אנחנו לא רוצים להיות מזוהים. ולכן, אני לא עונה על השאלות כמה עם כיפה, כמה עם כיסוי ראש. השאלות האלה זו הטרגדיה של הציונות הדתית. זה כואב לי. אני רואה בסמוטריץ' מי שגנב, שדד ובזז את המושג ציונות דתית והפך אותו לשם נרדף ללאומנות".