הסערה פרצה לאחר שבהצבעה האלקטרונית נרשם שוויון 22, ח"כ מנסור עבאס הודיע כי הצבעתו לא נקלטה ויו"ר הישיבה ח"כ צביקה האוזר אישר לצרף את הצבעתו ובכך החוק עבר ברוב של 23 תומכים מול 22 מתנגדים. לאחר מחאות מצד חברי כנסת מהליכוד ולאחר בדיקת הייעוץ המשפטי הוחלט כי התוצאה תישאר על שוויון 22 - וכך החוק של ח"כ גמליאל לא עבר.
הצעה נוספת שהוצמדה של ח"כ מיכל רוזין עברה גם היא ברוב של 23 תומכים מול 22 מתנגדים.
כאמור, ההצעה מבקשת לחייב את כלל העוסקים הקמעונאיים בגביית תשלום עבור שקיות נשיאה חד פעמיות, כאשר התשלום שיגבה על ידי עוסקים שאינם קמעונאים גדולים יהפוך לחלק מההכנסות הרגילות של אותם עוסקים.
בנוסף, מוצע להעלות את סכום ההיטל המרבי המוטל על השימוש בשקיות, שמותר לשר להגנת הסביבה לקבוע לפי הוראות החוק, מ-60 אגרות לשקל אחד. כמו כן, מוצע לקבוע כי מטרות כספי ההיטל לפי החוק יכללו גם ניקיון של פסולת שקיות חד פעמיות בכלל רחבי הארץ, לרבות בשטחים פתוחים ובשטחים עירוניים.
בדברי ההסבר נכתב: "שקיות הנשיאה החד פעמיות יוצרות כמות גדולה ועודפת של פסולת, שאינה מתפרקת במשך מאות שנים, מזהמת את הסביבה, את השטחים הפתוחים, את החופים ואת הים. כיום, החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות מחייב גביית תשלום בסך 10 אגורות עבור כל שקית חד פעמית שנמסרת בחנויות המוגדרות כ"קמעונאי גדול", בעוד שעסקים בינוניים וקטנים אינם מוכרחים לגבות תשלום זה.
"לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה נמצא כי גביית התשלום עבור השקיות האמורות הינו מנגנון אפקטיבי לצמצום השימוש בהן - משנת 2016, בה נכנס החוק לתוקף, נרשמה ירידה של כ- 80% בשימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות. כמו כן, חלה הפחתה של בין 78% (ב-2017) ל-72% (ב-2020) בכמות השקיות שנרכשה על ידי קמעונאים".
החוק הקיים בישראל מחייב תשלום של 10 אגורות עבור כל שקית ברשתות השיווק הגדולות, ומאז שחוקק כבר הצליח להוכיח את האפקטיביות שלו והביא לירידה של כ-80% בשימוש בשקיות ברשתות הגדולות. הצעת החוק שגיבש ח"כ יוראי להב הרצנו יחד עם ארגון 'אדם טבע ודין' מרחיבה את החובה לגבות 10 אג' עבור שקית נשיאה חד-פעמית גם בעסקים בינוניים וקטנים.
על מנת לא להערים קשיים ובירוקרטיה נוספת על העסקים, מוצע שהכספים הנגבים עבור השקיות יישארו במחזור העסק כהכנסה ולא יועברו לקרן הניקיון, כפי שנדרש היום מקמעונאים גדולים. כך, עסקים אלו לא ייאלצו לשאת בנטל הביורוקרטי הכרוך בהעברת כספי ההיטל לקרן הניקיון, וכן לא בדיווח תקופתי למשרד להגנת הסביבה, וכך גם תהיה הפחתה משמעותית בשימוש בשקיות ניילון.
בתוך כך, האופוזיציה רשמה ניצחון נוסף: למרות התנגדות הממשלה, אושר בטרומית חוק המשווה בין אלמנים ואלמנות בעניין זכאות לקצבת שאירים של חבר הכנסת דוד אמסלם, אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת שלמה קרעי ויואב קיש. בחוק מוצע לקבוע כי אלמן, בדומה לאלמנה, יהיה זכאי לקצבת שאירים ללא מבחן הכנסה וגם אם אין עמו ילד.
בדברי ההסבר נכתב: "בחוק הביטוח הלאומי יש הבחנה בין אלמן לבין אלמנה לעניין הזכאות לקבלת קצבת שאירים. לפי הוראות החוק, אלמנה כהגדרתה בסעיף 238 זכאית לקבל קצבת שאירים בשל פטירתו של בן זוגה המבוטח, ללא מבחן הכנסה ואף אם אין עמה ילד. לעומת זאת, אלמן זכאי לקצבת שאירים בשל פטירת בת זוגו המבוטחת רק אם יש עמו ילד או שהכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט' לחוק.
"יתרה מכך, מבחני ההכנסה של אלמן כוללים את כל הכנסותיו – מעבודה, במידה והוא עדיין עובד, מפנסיה ששילם עבורה כל חייו, מקצבת אזרח ותיק, ובתנאים מסוימים גם מקצבה המשולמת בשל רדיפת הנאצים וקצבאות אחרות. מוצע לתקן את ההבחנה האמורה וחסרת ההיגיון בין אלמן לאלמנה ולקבוע כי אלמן, בדומה לאלמנה, יהיה זכאי לקצבת שאירים גם אם לא התקיימו התנאים המפורטים לעיל".
התרעות פיקוד העורף