שר החוץ יאיר לפיד קיים היום (רביעי) תדרוך לכתבים המדיניים, לציון שנה לכניסתו לתפקיד. במהלך התדרוך, הוא התייחס למספר נושאים הנמצאים כעת על סדר היום המדיני, להישגי המשרד ולאירועים חשובים הצפויים להתרחש בתקופה הקרובה, בהם ביקור נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל באמצע החודש הבא. "עם כניסתי בפעם הראשונה למשרד, לפני שנה ויום, נשאתי נאום בפני העובדים ובו הצגתי מטרות וסיכונים מרכזיים. המטרה הראשונה היתה לשנות את דרך העבודה והיחסים בין ישראל לבין ארצות הברית ומעצמות אירופה, לבסס את הדיאלוג המשותף עימן, המתבסס על ערכי הדמוקרטיה הליברלית, זאת מבלי לוותר על האינטרסים שלנו", הסביר.
"מצבנו לפני שנה היה רע מאוד - לא היה מי שיקשיב לנו בנושאים השונים, בהם סוגיית הגרעין האיראני, ולא היה מי שיאבקו עבורינו במוסדות הבינלאומיים. כעת, הכל השתנה - כאשר בין היתר ארצות הברית החליטה להשאיר את משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור. מדובר כאמור בניצחון ישראלי משמעותי. הישג נוסף הוא האישור שניתן בקונגרס, ברוב של 420 תומכים, להענקת מימון לרכישת מיירטי כיפת ברזל נוספים", הדגיש.
הוא המשיך וציין כי המטרה השנייה שהציג היתה לשנות את מעמד משרד החוץ עצמו - זאת לאחר מספר שנים קשות. "המשרד נמחץ לאורך שנים במספר מובנים, בהם סגירת שגרירויות ותקופה בה לא כיהן שר חוץ", הסביר. לצד זאת, הוא הזכיר אתגרים שונים, בהם סוגיית איראן - הן מההיבט של העשרת הגרעין וההסכמים, והן מהמובן של הטרור ועצם נוכחותה כעת בגבולנו הצפוני - אשר ישראל היתה רוצה לוודא שלא תהיה קבועה.
"מצבנו הרבה יותר טוב בתחום הזה מאשר היה לפני שנה, והחלטת הנגידים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רק מוכיחה לנו כי העולם מקשיב לנו", הדגיש שר החוץ, "השגנו שינוי בקשב העולמי מבלי לאבד את חופש הפעולה שלנו בתחום". עוד התייחס למאבק מול הקמפיינים העולמיים המציגים את ישראל כמדינת אפרטהייד, ומכרסמים בלגיטימיותינו.
"אנחנו ממשיכים לנקוט במדיניותנו בנושא איראן, ובידודה בזירה הבינלאומית, באמצעות כלים שונים", פירט, "ולמרות חילוקי הדעות - אין לנו שותף אמיתי יותר מהאמריקאים. איראן היא בעיה של העולם כולו ולא רק של ישראל".
"מדובר בתהליכים ממושכים, ובמבחן השנה הראשונה - אפשר להגיד שהצלחנו לעמוד פחות או יותר במטרות הללו, ואף השגנו יותר ממה שקיווינו בתחומים מסוימים, כמו פסגת הנגב ונטישת המדינות את ועידת דרבן", פירט, "לא חושב שאי פעם התרחש אירוע כמו פסגת הנגב - כאשר שישה שרי חוץ יושבים ביחד ומנהלים שיח אינטימי, בלי עוזרים ויועצים, ומקימים קבוצות עבודה בנושאים המשמעותיים לנו, לצד שימור ביטחון באזור. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית, כאשר בין היתר הצלחנו להחזיר חלק מהאינטימיות ביחסים עם מצרים וירדן".
עם זאת, לפיד הדגיש כי היחסים עם הירדנים נפגמו מעט במהלך הרמדאן. "היחסים עם מצרים רק ממשיכים להתחזק", סיפר, וחשף כי בשנה האחרונה קיים קשרים עם לפחות שלושה שרי חוץ של מדינות אשר לישראל אין קשר עימן.
בהמשך דבריו, לפיד הרחיב בנושא ביקור נשיא ארצות הברית ב-13 ביולי, אשר חלק ממטרותיו "קידום נורמליזציה ושלום באזור לדרגה חדשה", כאשר מיד בתום הביקור ביידן צפוי להמריא לסעודיה. הוא נשאל האם יהיו נציגים ישראלים על טיסה זו, והשיב בהומור: "לא שידוע לי, אך האייר פורס 1 (המטוס של נשיא ארצות הברית) הוא מטוס גדול".
"לצד הסיוע בהרגעת השטח במהלך חודש הרמדאן, שצלח רוב הזמן, הצלחנו להגיע מולם להסכמות מסוימות בנושא האיראני, בהן החזרת הדיאלוג. אי הסכמה בין הצדדים הוא מבחן לחברות, והיא עומדת בו", סיפר, "מעבר לזווית הזו, הקמנו לא מעט קואליציות ופורומים שונים בשיתוף ארצות הברית ומדינות ונספות, בהן הודו ואיחוד האמירויות".
הוא המשיך ופירט על השינוי החיובי שחל ביחסים עם מעצמות אירופה, לאחר שלדבריו "ישראל דחקה עצמה לפינה באירופה, שהיתה לא מדויקת עבורה, ולכן היינו נחושים לשנות זאת". לפיד פירט: "רשמנו הידוק ביחסים עם הבריטים, ברמה שלא היה שנים רבות או בכלל, ואני ובוריס ג'ונסון חברים מזה למעלה מ-20 שנה. לצד זאת, יש לנו אינטרסים מדיניים, לצד הכרת בריטניה בפעם הראשונה בחמאס כארגון טרור".
"לצד זאת, נשאתי נאום בפני שרי החוץ של האיחוד האירופי, דבר שלא קרה זה עשור, ואני מקווה לאפקט ראשוני של קידום ההסכמים שנחתמו. במקביל, חל שינוי דרמטי לטובה ביחסים עם שוודיה, ושינוי זעיר ומבוקר ביחסים עם טורקיה", ציין לפיד, "בנוסף גם כלל הצמרת הגרמנית החדשה, בהם הקנצלר אולף שולץ, ביקרו בישראל". לדברי שר החוץ, המלחמה באוקראינה, שפרצה בחודש פברואר האחרון, רק שיפרה את רמת הנחיצות הישראלית בפני אירופה - בין היתר תרמה להבנה שניתן לייצר בישראל אלטרנטיבה לגז הרוסי".
לפיד התייחס גם לאזהרת המסע החמורה והריגה יחסית ברמתה שפורסמה לגבי טיסות לטורקיה, והזכיר את האזהרות והמלצות שהשמיעו במשרד החוץ בפני הישראלים שהיו באוקראינה לפני המלחמה. "תראו כמה זה היה נכון להזהיר את הישראלים לעזוב את אוקראינה", הדגיש, "אנחנו עובדים שם מהרגע הראשון, המדינה היחידה ששלחה לשם בית חולים שדה. עלו לא מעט שאלות על הסוגייה הזו, ומאוד ברור איפה ישראל עומדת - בצד הנכון של ההיסטוריה. השתתפנו גם בכל הגינויים שהושמעו כלפי רוסיה, כולל הטבח בבוצ'ה, תוך הקפדה על שמירת האינטרסים הביטחוניים שלנו עם רוסיה. קולנו ומקומנו היו ברורים פה".
בסיום השיחה, שר החוץ נשאל מהן הציפיות שלנו בנושא יחסים אפשריים בין ישראל לסעודיה, זאת לקראת ביקור ביידן, שצפוי להמריא מפה - ישירות לסעודיה. "עם כניסתי לתפקיד, הגדרתי את הפיכת הסכמי הנורמליזציה להצלחה - כאחת המטרות החשובות - שכן הדבר יגרום להרחבתם, ואכן היתה סדרת הסכמים ופגישות שיצקו תוכן להסכם ולמעשה בנינו עולם שלם בתחומים רבים. אנחנו עובדים על הרחבת ההסכמים, כאשר בין המדינות ששמן עולה הוא סעודיה - הראשונה ברשימה. אני מעריך שיהיו קידומים קטנים ביחסים, ולא קפיצה גדולה כעת, אשר דרכם נייצר את השלום המיוחל עם כמה שיותר מהמדינות הללו".