גנץ ואשכנזי הפרו את אמון מצביעיהם, אבל עשו את זה ממניעים פטריוטיים נטו. הם הצליחו לבלום את מסע הטירוף של נתניהו וסייעניו (זוכרים את המינוי המטורלל של אופיר אקוניס לשר משפטים, למשך כשעתיים, בעוד היועמ"ש צועק ברקע שההליך אינו חוקי?) ו"להניח ידיים על ההגה".
בשלב השני הגיע תורו של בנט לשכב על הרימון. מדובר באחד מרימוני הרסס העוצמתיים שהתפוצצו כאן בהיסטוריה הפוליטית שלנו. הוא לא מוגבל לפיצוץ אחד, הוא מפיל חללים רבים והוא מאיים על החוק והסדר איום קיומי. עכשיו תורו של יאיר לפיד. האם הוא יהיה הראשון שמצליח לשכב על הרימון ולהישאר בחיים?
בנט, לא בלי התלבטות, החליט להעביר את ימינה לאיילת שקד. זאת למרות שמתן כהנא מועמד טבעי והגיוני בהרבה ממנה. כהנא, כמו בנט, הגיע למסקנה שאסור לתת לידיו של נתניהו להמשיך לאחוז בהגה המדינה, אפילו לרגע אחד. הוא ראה את האימה מקרוב והבין מה שרבים מאוד הבינו לפניו. שקד לא נמצאת שם. שאיפותיה הפוליטיות ממשיכות לכוון גבוה, הכי גבוה שאפשר והדרך לשם חייבת לעבור בבייס הליכודי. אז למה היא קיבלה בכל זאת את ימינה?
כי לא הייתה אפשרות אחרת. אף על פי שגודפה לאורך כל השנה האחרונה, אף שסומנה כמי שתפיל את בנט, תערוק לליכוד, תארגן מרד פנימי או תפצל את המפלגה היא נשארה שם עד הרגע האחרון. היא זו שמיצתה את המאמץ להקים ממשלת ימין ואחר כך נתנה לבנט "אור ירוק" ללכת לממשלת השינוי. היא עמדה בלחצים העל־אנושיים שסבבו אותה ולא זזה. הברית בינה לבין בנט ארוכת שנים, מבחנים ואתגרים. לא הייתה לו אפשרות לא לתת לה את המושכות. הוא לא עשה את זה בחדווה, אבל זה היה הדבר היחיד שהוא יכול היה לעשות.
מה תעשה שקד? כרגע, המסע שלה נראה כמו התאבדות פוליטית. מצביעי ימינה בסקרים התחלפו. כמעט כולם שייכים היום למחנה "רק לא ביבי". היא לעולם לא תוכל לשכנע אותם שלא תשב עם נתניהו והיא לעולם לא תוכל לשכנע את הביביסטים שכן תשב (רק) עם נתניהו. הסיכוי שמתן כהנא יישאר לצדה בימינה אינו גבוה.
הצעה סבירה מסביבת בני גנץ, למשל, תדחף אותו החוצה. כהנא צבר גובה פוליטי רב בשנה הזו והוא נהנה מפופולריות גואה גם במחוזות המרכז. ואחרי שאמרנו את כל זה, לא מומלץ להספיד את שקד בטרם עת. בתי הקברות הפוליטיים מלאים במספידיה.
אם לא תקרה דרמה מטורפת של הרגע האחרון, מחר יהפוך יאיר לפיד לראש הממשלה ה־14 של ישראל. זה יהיה בידיים שלו. נתניהו עשה הכל, כולל הכל, כדי למנוע את זה. בימים האחרונים הפכה ההתרוצצות בסביבתו של יו"ר האופוזיציה לפאניקה של ממש. בלילה הקודם הפכו ההצעות לזרם עכור, מבולבל וכאוטי של רעיונות עוועים שהושלכו על גנץ מצד אחד ועל גדעון סער מן העבר השני. לא היה לזה סיכוי. שני אלה יעדיפו עסקה עם השטן מאשר דיל פוליטי עם נתניהו.
זו תהיה הפעם הראשונה מאז 2009 שנתניהו הולך לבחירות מעמדה שאינה ראש הממשלה. זו תהיה הפעם הראשונה שהחרדים מבהירים לנתניהו מראש שהפעם הם לא מונחים בכיסו כמו תמיד. זו תהיה הפעם הראשונה שבה נתניהו יודע שיכול להיות שזו הפעם האחרונה. כל זה לא תורם לשקט הנפשי שלו או של סביבתו. היום הוא תלוי יותר בלפיד ובביצועיו בחודשים הקרובים מאשר בו עצמו. נתניהו שונא להיות תלוי באחרים. הכל אפשרי.
התרעות פיקוד העורף