"אך מעל לכל אלה, אני עומד לפניכם כשאני נושא עמי בציקלוני ציווי אחד. ציווי שלצד "עשרת הדיברות" ו-"ואהבת לרעך כמוך" הוא אולי הציווי התנ"כי הנעלה, הערכי והמחייב ביותר עבור כל יהודי באשר הוא: "זָכוֹר". האומה היהודית היא אומה זוכרת. זה חלק מהותי ובלתי נפרד מהזהות שלנו. וכך, כשאני דורך על אדמת גרמניה, איני יכול שלא להיזכר, ולהוציא מתרמילי את אלבום התמונות של עמי, שבו שזורות אינספור תמונות מפיסת הארץ הזו. תמונות של פסגות, תמונות של תהומות. ובעודי עושה זאת, אבקש לדבר עמכם כאן היום על עבר, ועל עתיד", אמר.
"גרמניה הייתה במשך מאות ואלפי שנים בית מפואר עבור עמנו, בית חם, טוב ופורה, בית בו צמחה היהדות על כל היבטיה, אבל, מכובדי, ואין זה סוד, הארץ הזו - גרמניה, הייתה בית לזוועות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי ואת האנושות כולה לאורך הדורות", הוסיף, "לא היה בדברי הימים כמסע שערכו הנאצים ועוזריהם להשמדת העם היהודי. לא הייתה מעולם מדינה שהייתה אחראית, כפי שגרמניה הנאצית אחראית – לאובדן צלם אנוש, למחיקתה של החמלה, לשאיפה למחוק מעל פני האדמה, באכזריות כה נוראה, אומה שלמה".
אבי זכרו לברכה – נשיאה השישי של מדינת ישראל - חיים הרצוג, היה מראשוני המפקדים ששחררו את מחנות המוות בגרמניה ממלתעות החיה הנאצית. לא אשכח לעולם כיצד הוא תיאר בפני את הזוועות שנגלו לנגד עיניו. את הצחנה, את שלדי האדם בפיג'מות הַמְּפֻסְפָּסוֹת, את ערימות הגופות, את החורבן, את הגיהנום עלי אדמות".
"ב-1987 הוא קיים את הביקור הראשון של נשיא ישראלי בגרמניה, ובחר לפתוח את ביקורו במחנה ברגן-בלזן, ארבעה עשורים לאחר שדרך שם – בלב הַמַּאְפֵּלְיָה – בפעם האחרונה. בביקורו, הוא אמר, ואני מצטט: "לא סליחה אתי – ולא שכחה. רק למתים זכות לסלוח, ולחיים אין רשות לשכוח". כך אמר, בצוואתו שאותה אני נושא על לוח ליבי כאן היום. 35 שנים חלפו, ואני, שבעוד שעות ספורות אחתום בברגן-בלזן את ביקורי הממלכתי בגרמניה, מבקש לחזור על דבריו כאן בפניכם – נציגיו של העם הגרמני, מכל סיעות הבית, ולומר: העם היהודי לא שוכח. ולא רק משום חובנו לדורות העבר, אלא משום חובתנו לדורות העתיד".
הוא הוסיף: "אין זה דבר קל. התמודדות עם זיכרון מזעזע היא מורכבת במהותה. הרי אם נרצה בכך ואם לאו, זיכרון השואה הוא חלק עמוק מזהותנו כאומה; וְעַם הנושא בזיכרון ההיסטורי שלו, חווית תהום כל כך קודרת, כל כך בלתי אפשרית, הוא איננו עם ככל העמים. ולמרות כל אלה, מכובדי, גם אם איננו מסוגלים להיפגש במחוזות הזיכרון, אנחנו חייבים להיפגש במחוזות המשמעות. להעניק משמעות לזיכרון, משמעו להתייחס לזיכרון כצו מחייב, כעול מוסרי. כאחריות".
"על העבר אמנם לא ניתן לגשר, אבל העתיד שלנו, טומן בחובו אחריות כבירה, ועל כן הוא חייב להיות משותף; משותף, בשבילנו ובשבילכם; כי רק כך, רק ביחד, נוכל לתת משמעות לזיכרון. רק המפגש, העמקת היחסים, מחויבות הדדית עיקשת, לחרות, לאנושיות, ולדמוקרטיה, לצד שבועת נאמנות מתמדת לעצמאות מדינת ישראל וביטחונה ולשגשוג העם היהודי, יבטיחו לשני העמים משמעות לזיכרון; ויהיו מופת לאנושות כולה. מכובדי, ההיסטוריה קושרת את העם היהודי ואת מדינת ישראל, בקשר בל ינתק, עם גרמניה. קשר של זיכרון, קשר של משמעות, קשר שחייב למצוא את ביטויו במישורי העבר, ההווה והעתיד".
הנשיא הדגיש: "מעולם לא חששנו מביקורת, מעולם לא מנענו ביקורת, אך תמיד נדרוש ממבקרינו דבר אחד: לדבוק באמת. הושטת היד הישראלית לשלום היא אמת, מערכות היחסים החמות והעמוקות שלנו עם חלק משכנינו הן אמת, וכך גם הערך הרב שהן משיאות למרחב כולו. ישראל שאפה מאז ומעולם, ותמשיך לשאוף, לשכנות טובה ולשלום עם כל מדינות ועמים במזרח בתיכון, וכמובן גם עם שכנינו הפלסטינים. זו מטרה מלאת תקווה ואמונה, שלא ויתרנו ולא נוותר עליה. זה מחייב אותנו, וגם את הפלסטינים להתבונן במציאות, ולעשות כל מאמץ לשנותה לטובה. על שכנינו הפלסטינים, בראש ובראשונה, להילחם בטרור ולהפסיקו באופן מיידי".
"הקו המנחה צריך להיות ברור: מי שמכחיש את השואה, מי שנוהג בשנאה ובתוקפנות, מי שמאיים על זכותה של מדינת ישראל להתקיים – לא זכאי לחתימה על הסכמים שרק מחזקים אותו, לא זכאי להטבות או לכספים, לא זכאי לוויתורים בשום פנים ואופן", המשיך והדגיש, "על הקהילה הבינלאומית לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה - להציב תנאים ברורים, להטיל סנקציות חריפות והכרחיות, ליצור חיץ בלתי עביר בין אירן ובין יכולת גרעינית, לעשות מעשה, ולא לוותר. מדינת ישראל תגן על עצמה ותילחם בכל דרך באיומים עליה ועל אזרחיה. אני קורא לעולם כולו לא לעמוד מנגד.
הוא הוסיף: "מכובדי, גרמניה ובני העם הגרמני בנו את מדינתם ואת עמם לתפארת אחרי מלחמת העולם השנייה, ועשו זאת באופן מעורר השראה. גרמניה קנתה לעצמה שם והפכה למעצמה כלכלית וביטחונית מובילה ואחראית, למנוע של רוח ותרבות, ולמחוללת של תנופה חסרת תקדים באירופה ובעולם כולו. גרמניה היא כוח מוביל ומרכזי באירופה ובנאט"ו. הדבר בולט בעת הזאת בתמיכתה ושלמותה של אוקראינה. אני בטוח שגרמניה תהיה גורם מוביל ביציאה מהטרגדיה הנוראה שפוקדת את העם באוקראינה, שכולנו מייחלים להפסקת סבלו בהקדם האפשרי ולהחזרת יציבות ושלום לאוקראינה ולאירופה כולה".
התרעות פיקוד העורף