החלטת הממשלה המסתמנת להעלות את קצבאות האברכים שנקבעה בשבוע שעבר הובילה למספר רב של ביקורות, כאשר אחת ממבקרי ההחלטה הייתה השרה לשוויון חברתי מירב כהן, מטעם מפלגת יש עתיד, שהביעה התנגדות נחרצת למהלך. בעמוד הטוויטר שלה היא צייצה כי "הכפלת התקציבים לאברכים על ידי הממשלה החדשה רק תעודד עוד חרדים לא לרכוש מקצוע, לא ללכת לעבוד ולא להתפרנס בכבוד". בן כספית וינון מגל שוחחו עמה היום (שני) ב־103fm אודות התבטאותה.
הישג לחרדים: הממשלה אישרה הבטחת הכנסה לאברכים
"אני חושבת שצריך להשקיע הרבה מאוד כספים בחברה החרדית, שהיא חברה חשובה מאוד, אבל אסור לשים את הכסף במקום שמנציח את הבעיה והעוני", הסבירה כהן. "היום חמישים אחוז מהגברים החרדים אינם משתתפים בשוק התעסוקה אל מול 90 אחוזים במגזר הכללי, אנחנו צריכים להתמודד עם הנתון המאוד מדאיג הזה".
על נתינת הקצבאות אמרה השרה כי "היה את המצב כפי שהוא ובנינו תוכנית שמטרתה להגביר השכלה ותעסוקה, לא הפחתנו ולא הוספנו. זה היה מעין מצב קבוע. אני לא מזלזלת בצורך ללמוד, בתורה, באברכים, אני חושבת שאנחנו נמצאים במצב מאוד קיצוני, יש קבוצה של 150 אלף אברכים. מה שנקרא – על פי פרסומים זרים, זה בגודל של הצבא. אם היינו מדברים על קבוצה של 400 אברכים, שילמדו ויהיו גם העתודה של הרבנים שלנו, אני רואה בזה דבר יפה וחשוב, אבל כבר משנות השמונים בתקופתו של בגין זה הלך ונפרץ".
היא המשיכה: "באו עם חזון חדש של חזון חברת הלומדים וזה הגיע להיקפים שהולכים וגדלים ואנחנו לא נעמוד בזה כחברה. העלות הגדולה היא לא רק מתן הקבצאות, עכשיו מדברים על תוספת של 1.5 מיליארד ₪ בשנה, הקושי זה הפגיעה בזה שאנשים יהיו עניים וגם אם הם יעבדו הם יקבלו שכר נמוך. היום הציבור החרדי מהווה בין 11 ל-12 אחוזים מהאוכלוסייה. הילודה בחברה החרדית מאוד גבוהה, זה 7 ילדים אל מול 3 ילדים בציבור הכללי, לבריאות כן, ילדים זה שמחה, אבל בקרוב הם יהיו שליש ואפילו יותר מהחברה בישראל, אז איך אנחנו נתקיים? זה דיון לגיטימי. יש כאלה שבאמת אמונתם אומרת שעדיף ללמוד תורה ולהיות עניים, אני לא בטוחה שזה העתיד הכלכלי שאנחנו רוצים להבטיח למדינת ישראל. בעולם חרדים גם עובדים וגם לומדים".
בנוסף, התייחסה כהן לגברים העובדים בציבור הערבי וציינה: הגברים הערבים כבר חצו את 75% מהאוכלוסייה. יש שם מגמה של עלייה ואנחנו פועלים כדי להגביר את זה, גם זה לא מספיק, אני רוצה שזה גם יעלה. אני רוצה שאלה (הציבור הערבי) יעבדו ואלה (הציבור החרדי) יעבדו, אני רוצה לסייע לשני הקהלים האלו שיתפרנסו בצורה מכבדת, אני בעד שתי הקבוצות ואני נגד מתן קצבאות לשתי הקבוצות".
"אני נגד מצב שמנציח עוני", המשיכה כהן. "אני גם בעד הורדת גיל הפטור מאותו שיקול בדיוק. בקואליציה הזו, למרות שאנחנו באופוזיציה, אם יבואו ויגידו 'בואו, תעזרו לחרדים להתפרנס בכבוד, אל תאלצו אותם עד גיל 26 אל תאפשרו להם לעבוד', אני אגיד לך שלמרות שזה לא בדיוק שוויון בנטל אני אהיה בעד - זו טובתם האישית וטובת ישראל. למרות שאנחנו אופוזיציה אנחנו נבוא ונהיה בעד, כי זה הדבר הנכון. אני אוהבת את הציבור החרדי, אני מוכנה להשקיע בו אינספוף כספים כדי שיצליחו, שלילדים שלהם תהיה תקווה".
"אני מחזיקה מולי מחקר מלפני שנתיים, מתקופתו של נתניהו כראש ממשלה, ופה אני רואה שחור על גבי לבן - כל אברך שבוחר לצאת לעבוד מפסיד הכנסה של 5,400 שקלים. כי יש את קצבת האברך, הוא מאבד את ההנחה בארנונה ופתאום הוא צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, וגם פה קיים תמריץ שלילי ליציאה לעבודה - זה לא טוב בשום חברה, אני חושבת שצריך לתקן את זה באופן גורף".
בהמשך, כאשר נשאלה על ידי מגל מדוע מסבסדים את לימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות, זאת לאור התנגדותה לקצבאות האברכים, ביקשה השרה כהן להציג את הנתונים: "קודם כל היום תקציב ההשכלה הגבוהה הוא 12 מיליארד ש"ח, יש 340 אלף סטודנטים. רוב התקציב הזה הולך למחקר אקדמי כדי להמציא תרופות, למצוא מזור לאנשים חולים ולדעתי צריך לממן את זה בהרבה יותר כי זה מכשיר את כל הכוח המיומן המשק. סטודנטים בכלל לא מקבלים מלגת קיום, להפך, הם משלמים עבור התואר שלהם".
"מזל שזה מסובסד כי אם זה לא היה מסובסד תואר היה עולה 40־30 אלף ש"ח ואז רק אנשים עשירים היו יכולים להמשיך ללמוד", הכריזה, "הגאווה שלנו כמדינת ישראל ואוי לנו אם נפגע בזה זה שיש לנו הכי הרבה תארים אקדמיים ביחס לגודל המדינה שלנו. אני לא מציעה לפגוע בזה. עוד דבר, האוניברסיטאות מקבלים על סטודנטים תקציב רק לשלוש שנים, בניגוד לאברך שכל חייו מקבל תקציב. בחלוף שלוש השנים האלה הם חוזרים לשוק התעסוקה ואז המדינה מתחילה להרוויח עליהם כי מי שמקבל שכר גבוה בישראל משלם חמישים אחוז משכרו מס ולכן המדינה מרוויחה עליהם. היא משקיעה בשלוש השנים הראשונות".
השרה הסבירה: "המדינה נותנת יותר תקציב לתחומים שהם מקצועות נדרשים ונותנת פחות למדעי הרוח כי הם חושבים שאחר כך השכר יהיה שם יותר נמוך. כל הכסף הזה בכלל לא מגיע לסטודנט, כל הכסף הזה מגיע רק למערכת ההשכלה הגבוהה. אין לי שום בעיה לשלם לתלמידי ישיבות, רק בואו נעשה מכסות כמו שיש לתלמידים באוניברסיטה, מכסות הגיוניות. נגביל את זה לשלוש שנים, ואחרי זה הם יצאו לעבוד, מה אתה אומר?", היא שאלה את מגל.
"אני בעד שאנחנו ניקח קבוצה עם מכסה של אנשים שלומדים תורה, נממן אותם שלוש שנים כפי שאנחנו מסבסדים לאוניברסיטאות את הלימודים של מדעי הרוח, לא ניתן להם דמי קיום. למה זה נשמע לך הגיוני שסטודנט לא יקבל דמי קיום ואברך כן יקבל דמי קיום? אני בכלל לא נותנת כסף של דמי קיום. אלה העובדות. סטודנט משלם כסף מכיסו, הוא לא מקבל דמי קיום", סיכמה.
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm