הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה טרומית את התיקון לחוק יסוד: הממשלה העוסק בכשירות שרים שנועדה להכשיר את מינוי דרעי לשר בממשלה ברוב של 62 תומכים מול 52 מתנגדים. לאחר מכן, אושר גם גם חוק תיקון פקודת המשטרה, המעביר סמכויות לשר לביטחון לאומי המיועד איתמר בן גביר ברוב של 61 חברי כנסת
נתניהו מבהיר: "יהיה חשמל בשבת, לא תהיה פה מדינת הלכה"
"נשתמש בכל הכלים שלרשותנו": כך נערכים באופוזיציה למבול החקיקה
ח"כ משה ארבל מש"ס, מגיש הצעת החוק, נימק וטען כי "זו הצעה חשובה ודחופה שנועדה לתקן את שצריך תיקון במשטרנו החוקתי., במדינה דמוקרטית אי אפשר להסכים לפגיעה ולצמצום שיקול הדעת של חברי הכנסת לגבי מי לבחור ומי להצביע למועמדות לכהונת שר בממשלה, שנגזרת מחוק שאיננו ברור בנושא כל כך מרכזי - פגיעה בחירויות היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר".
שר המשפטים גדעון סער השיב ותקף: "שוד לאור יום, או במקרה הזה - שוד לעת ערב. זה חוק עוקף קלון, הצעת החוק הזו היא חקיקה פרסונלית מובהקת, זה נראה פחות כמו שינוי חוקה אלא כמו שוד לאור יום. חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזו, שהיא ההצעה הראשונה שמובאת, היא הסנונית לעתיד".
"חוק דרעי" נועד כאמור לאפשר ליו"ר ש"ס לכהן בתפקיד שר, חרף הרשעתו בעבירות מס שעשויות לכלול עמן קלון. לפי התיקון יוגדר במפורש כי רק מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי, כפי שנגזר על דרעי ימנע כהונה כשר. ההערכה היא שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תביע הסתייגות מהתיקון, אולם לא תטען שהחוק אינו חוקתי.
לפי הצעת חוק תיקון פקודת המשטרה של עוצמה יהודית, השר יקבע את מדיניות המשטרה - והמפכ"ל יישם בהתאם. החוק מחריג מהשר להיות מעורב בחקירות ספציפיות, אך כן יוכל לקבוע מדיניות כללית של חקירה או העמדה לדין. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, צפויה להתנגד לנוסח הצעת החוק.
ח"כ בן גביר הציג את ההצעה ואמר כי "פקודת המשטרה היא פקודה ישנה שבמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה. בדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון שהיו שרים כמו עומר בר לב שעשו את הדברים במחשכים אבל דרך המלך היא לקבוע את מדיניות המשרד, לשם כך נבחרנו. זו מטרת הדמוקרטיה. רק במדינות העולם השלישי, מפקד המשטרה הוא זה שקובע את המדיניות".
השר בר לב חזר על דבריו מוקדם יותר היום והשיב לדבריו של בן גביר: "מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת - לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. היא לא נועדה לתיקון כי אם להרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית, מדובר בהפיכה של מה ממש. החוק הזה יהפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה".
"חוק סמוטריץ' וחוק הפיצול עברו ברוב קולות
כמו כן, המליאה אישרה ברוב של 61 חברי כנסת מול 51 מתנגדים את הצעת "חוק סמוטריץ' המאפשר למנות שר נוסף בתוך משרד. ח"כ רוטמן: "המטרה של קידום ההצעה כבר בשלב הזה, היא שאפשר יהיה כבר בהשבעת הממשלה להשביע את השר הנוסף, כדי שכשהכנסת תביע אמון בממשלה היא תדע בדיוק את הרכב השרים וחלוקת הסמכויות בניהם."
שר הביטחון בני גנץ השיב בשם הממשלה: "הקמת משרד בתוך משרד זה לא מומלץ בשום מבנה ארגוני ובטח ובטח במה שקשור לנושאי ביטחון. מההסכמים הקואליציוניים מה שאני מבין זה שהממשלה מבקשת זה לבקים משרד הביטחון ב', לענייני יהודה ושומרון. זה תפקידה של הצעת החוק. השיעור הראשון בצבא זה אחדות הפיקוד, אין משימה עם שני מפקדים".
בהמשך הצעת "חוק הפיצול" של של חה"כ יואב קיש וחנוך דב מלביצקי עברה בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי כנסת. במסגרת הצעת החוק מוצע לבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.
לאחר ההצבעה במליאה הוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש החליטה להקים שתי ועדות מיוחדות שידונו בהצעות החוק שאושרו. על פי ההחלטה, תוקם ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) של חה"כ איתמר בן גביר. בוועדה יהיו 13 חברים, יו"ר הוועדה יהיה ח"כ אופיר כץ.
בנוסף, תוקם ועדה מיוחדת לדיון בשתי הצעות חוק היסוד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של חה"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי. והצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים) של חה"כ משה ארבל. בוועדה יהיו 17 חברים, יו"ר הוועדה יהיה ח"כ שלמה קרעי.
עוד החליטה הוועדה, כי הצעת חוק הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה) של חה"כ יואב קיש וחנוך דב מלביצקי, תידון בוועדת הכספים. בהצעה תמכו שישה ח"כים מול התנגדותם של ארבעה ח"כים. הצעת הוועדה להקמת הוועדות המיוחדות תועבר לאישור מליאת הכנסת שתשוב להתכנס בחצות. ח"כ קיש הודיע כי הקואליציה והאופוזיציה הגיעו להסכמה שההצבעות על אישור הקמת הוועדות ייערכו מחר בבוקר.