“החשש העיקרי שלי הוא מכך שמערכת המשפט הישראלית תספוג פגיעה קשה בעצמאותה במידה והרפורמה תצא לפועל", אומרת עו״ד מיה אורן, VP Legal (ראש המחלקה המשפטית) בחברת Logz.io, “השינויים הנרחבים שהשר לוין מבקש לבצע במסגרת הרפורמה המוצעת בהרכב הוועדה לבחירת שופטים וברוב הנדרש למינוי שופטים יגרמו לכך שהוועדה תהפוך לגוף הנשלט באופן מוחלט על ידי הקואליציה, ללא גורמים מאזנים, וכפועל יוצא מכך, הפוליטיקה תיכנס בדלת הראשית למערכת המשפט".
"הרפורמה כוללת שינויים משמעותיים נוספים", ציינה, "שלפיהם מצד אחד משרות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהפכו ממשרות מקצועיות למשרות אמון פוליטיות, תבוטל עילת הסבירות, בתי המשפט יהיו מנועים מלדון בחוקי יסוד ובית המשפט העליון יהיה כפוף להגבלות משמעותיות בכל הנוגע לפסילת חוקים הנוגדים את חוקי היסוד, ומצד שני תחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לשוב ולחוקק מחדש את אותם החוקים אשר נפסלו על ידי בית המשפט העליון".
"בנוסף, אני רוצה להזכיר שהכנסת הנוכחית כבר החלה בתהליכי חקיקה של חוקים העשויים לפגוע בעקרון השוויון בפני החוק ובזכויות אדם בישראל, כמו ההצעה לתיקון חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, אשר לפיה אפליה לא תיחשב כאסורה אם נעשתה לשם מניעת פגיעה באמונתו הדתית של העוסק או ציבור לקוחותיו. לנוכח הרפורמה המוצעת, אני מודאגת מכך שמערכת המשפט לא תוכל להעניק את הסעד הנדרש על מנת לשמור ולהגן על אוכלוסיות מוחלשות מפני אפלייתן לרעה ומפני פגיעה בזכויותיהן הבסיסיות, במידה והצעות חוק כאלו תעבורנה", הוסיפה.
"יציבות זו נדרשת, על אחת כמה וכמה, בתחום ההייטק, אשר עבר בשנה האחרונה טלטלות ברמה הגלובלית. השינויים הכלולים ברפורמה עשויים לגרום לכך שחברות בינלאומיות ישקלו אם לנוכח השינויים המשפטיים הצפויים פה, ישראל תמשיך להוות בסיס יציב להזרמת השקעות חדשות, כאשר עשויות להיות לכך השלכות ישירות על המגזר העסקי.
"אני רוצה להאמין שהממשלה לא תתעלם מהקולות הרבים שנשמעים מכל חלקי המשק, ממחאת ההייטק, מגילויי הדעת שפורסמו על ידי אלפי עורכי דין, ממכתביהם של מאות פרופסורים מובילים בכלכלה ובאקדמיה, עשרות מנכ"לים של משרדי ממשלה ומדבריהם של מנכ"לי בנקים, אשר הביעו, ללא קשר לעמדותיהם הפוליטיות, חשש מפגיעה ממשית בדמוקרטיה ובשלטון החוק במדינה, ומחוסר היציבות הכלכלית שעשוי לבוא בעקבותיה".
יש השלכות טובות
עו״ד ברוך (בוקי) כצמן, שעוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז׳אן, שוכטוביץ׳ ושות׳, מכהן במספר תפקידים ציבוריים, משמש כבורר ומגשר ובעבר כיהן כסגן ראש לשכת עורכי הדין. כצמן סבור שרפורמת לוין לא תתממש בתצורה הרחבה שמדובר עליה כעת: “אני מאמין שיהיו שינויים במערכת המשפט, אבל לא תהיה רפורמה רחבה שתחריב את המבצר המשפטי.
"אני מאמין שבסוף השכל הישר יגבר, הצדדים ידברו ביניהם ויגיעו להסכמות בנוגע לשינויים השונים ועל אף שכרגע הפער נראה בלתי ניתן לגישור. משכך, ובהנחה שאכן יהיו שינויים, אבל לא מהפכה משפטית, הרי אותה רפורמה יכולה רק לחזק את המערכת המשפטית, שהיא מהמערכות הטובות והחשובות שיש לנו וכן לשמור על כוחה של הרשות המחוקקת והכל בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שאסור לפגוע בו".
"לכן חשוב לראות אילו שינויים ייעשו בסוף במסגרת הרפורמה, וכאשר יש לזכור נתון נוסף - השקעות רבות עשויות דווקא ליהנות מרפורמה. רפורמה נכונה יכולה להגביל את הרגולציה. משכך, גם בנוגע לעניין ההשקעות אני סבור שאסור להיכנס למרה שחורה או דכדוך שכן לא מדובר במצב שבו רפורמה שווה בהכרח בריחת משקיעים. זו לא המשוואה. חשוב לראות מה התיקונים שבסוף יהיו, מה מידת ההשפעה על המערכת הפוליטית, מה יהיה האיזון בין הרשויות השונות".
בין הונגריה לטורקיה
פרופ' איתי בר־סימן־טוב, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן כלל אינו מסכים. “אם תוכנית לוין תצליח, תיווצר מערכת משפט מסורסת, ללא יכולת פיקוח אפקטיבי על כוחו של השלטון, ולא פחות מדאיג - מערכת משפט בלתי עצמאית, שאליה ימונו שופטים ויועצים משפטיים "מטעם", שממילא לא ירצו לקיים פיקוח אפקטיבי על השלטון. לכן השאלה האמיתית אינה מה תוכנית לוין תעשה למערכת המשפט, אלא מה היא תעשה למשטר בישראל".
פרופ' בר־סימן־טוב מוצא ברפורמה קווי דמיון מדאיגים להונגריה, ובמידה רבה לפולין או לטורקיה. "כשמסתכלים על מרכיבי תוכנית לוין כמכלול ועל האפקט המצטבר שלהם, מגלים דמיון רב לתוכניות דומות של שליטים אוטוקרטיים שבאמצעות "רפורמות" דומות הפכו מערכות משפט עצמאיות למערכות משפט מסורסות שנשלטות על ידי השליט. הניסיון ממדינות אלו מלמד שהשילוב של החלשת כלי הבקרה של הגורמים שיכולים לפקח על השלטון ואיושם בנאמני השליט, הוא מוטיב חוזר. הניסיון שם מלמד גם שזה תמיד רק אמצעי ושלב ראשון בדרך להפוך דמוקרטיה חופשית לאוטוקרטיה שמתחפשת לדמוקרטיה.
"בדיונים ההשוואתיים קורה דבר מעניין כרגע בשיח של תומכי תוכנית לוין. יש מי שמכחישים את ההשוואה להונגריה ומצביעים על מרכיבים ספציפיים מהתוכנית שאפשר למצוא בדמוקרטיות חופשיות. אולם השוואות מוטות אלו מתעלמות מהמכלול ותנאי הרקע, שמעלה בצורה ברורה את החשש ש"הרפורמה" לא תהפוך אותנו לקנדה, אלא להונגריה.
"אחרים מקרב תומכי הרפורמה אימצו אפוא קו אחר והוא לטעון שהונגריה היא למעשה דמוקרטיה נהדרת, אולם הטענה הזו מופרכת. אם מסתכלים בכל הדירוגים ההשוואתיים המקובלים של מידת הדמוקרטיות של מדינות (אם זה למשל Freedom House או V-DEM), כולם מראים איך בתהליך דומה למה שמתוכנן לישראל, הונגריה התדרדרה מדמוקרטיה חופשית לאוטוקרטיה שמשמרת קליפה חלולה של חזות דמוקרטית".
"לכך ניתן להוסיף שהאופוזיציה בכנסת, ככלל, רופסת ומפוצלת וסובלת מהיעדר מנהיגות. אם בכל זאת יש סיבה לאופטימיות היא שרוב העם לא הולך שולל אחרי טיעוני הממשלה ומבין שלא מדובר כאן בתיקונים נדרשים וראויים במערכת המשפט, אלא במהפכה משטרית שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. יש התעוררות ציבורית אדירה שבאה מלמטה, מהעם ומהחברה האזרחית, והדבר המעודד הוא שהיא חוצה מגזרים.
"נראה שעם ישראל, על כל מגזריו וחרף מחלוקות רבות אחרות, מוכן להיאבק ביחד כדי שלא ייקחו לו את הדמוקרטיה. בתסריט הפסימי, הממשלה תתעלם מהמחאה הציבורית ותנצל את כוחה לחוקק את תוכניותיה ואז תמשיך לבצר את כוחה ולדכא את ההתנגדות. בתסריט האופטימי, הלחץ הציבורי יביא את הממשלה להסכים להיכנס להליך דיאלוגי של בניית הסכמות אמיתיות, שייתנו מענה ראוי לביקורות מוצדקות על מערכת המשפט, אך גם מענה ראוי לחששות המוצדקים מפני סירוס מערכת המשפט וחיסול הדמוקרטיה".
רוצים גיוון
ולא רק עורכי דין עסוקים בשאלת ההשלכות האפשריות של הרפורמה במערכת המשפט על העסקים בישראל. בן רבינוביץ׳, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון Amiti: "החברות זקוקות לשלטון חוק יציב ועקבי. סוכנות הדירוג P&S כבר הודיעה כי דירוג האשראי של ישראל ייפגע אם לא תהיה רשות שופטת עצמאית בישראל. אלו דברים שחשובים לבסיס הכלכלי.
"לחברות ומשקיעים אכפת אם המדינה תומכת בגיוון והכלה. יש כמה משקיעים גדולים ברחבי העולם שכבר הבהירו שזה חלק מהתנאי שלהם להשקעה, ולכן אם נלך נגד המגמה הזו, זה יפגע בנו. לצורך העניין, ככל שנשלב יותר נשים בתפקידי מפתח וניתן ביטוי גם לאוכלוסייה הערבית והחרדית בתעשיית ההייטק, זה יהפוך את הטכנולוגיה הישראלית להרבה יותר חזקה.
"הקהילה היהודית בארה"ב, מנהיגיה הפוליטיים ומשקיעים, שותקים כרגע וחבל. כולם הולכים להתלונן אחרי שזה יסתיים. חשוב שהם יגבירו את הקול דווקא עכשיו, לא אחר כך. הם צריכים לחלוק את נקודת המבט שלהם ולהגיד שהם רוצים ישראל שהיא דמוקרטיה, שכוללת הגנה על זכויות המיעוטים, שלטון חוק ומערכת משפט עצמאית".
התרעות פיקוד העורף