התוכנית לשינויים במערכת המשפט שהציג שר המשפטים יריב לוין בתחילת החודש עוררה תגובות רבות: כלכלנים, אנשי עסקים, הייטקיסטים ועוד. גם במשרדי עורכי הדין לא נותרו אדישים.
פרופ' למשפטים מזהיר: "אם לא תהיה פשרה ברפורמה, ישראל תהיה במשבר חוקתי"
איזנקוט בביקורת על המחאה: "לא לעודד חברות הייטק להוציא כסף מהארץ"
“החשש העיקרי שלי הוא מכך שמערכת המשפט הישראלית תספוג פגיעה קשה בעצמאותה במידה והרפורמה תצא לפועל", אומרת עו״ד מיה אורן, VP Legal (ראש המחלקה המשפטית) בחברת Logz.io, “השינויים הנרחבים שהשר לוין מבקש לבצע במסגרת הרפורמה המוצעת בהרכב הוועדה לבחירת שופטים וברוב הנדרש למינוי שופטים יגרמו לכך שהוועדה תהפוך לגוף הנשלט באופן מוחלט על ידי הקואליציה, ללא גורמים מאזנים, וכפועל יוצא מכך, הפוליטיקה תיכנס בדלת הראשית למערכת המשפט".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים<<<
"הרפורמה כוללת שינויים משמעותיים נוספים", ציינה, "שלפיהם מצד אחד משרות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהפכו ממשרות מקצועיות למשרות אמון פוליטיות, תבוטל עילת הסבירות, בתי המשפט יהיו מנועים מלדון בחוקי יסוד ובית המשפט העליון יהיה כפוף להגבלות משמעותיות בכל הנוגע לפסילת חוקים הנוגדים את חוקי היסוד, ומצד שני תחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לשוב ולחוקק מחדש את אותם החוקים אשר נפסלו על ידי בית המשפט העליון".
מהן ההשלכות?
“במשך 75 שנים, הרשות השופטת ובראשה בית המשפט העליון מהווה מבצר איתן השומר על יציבותה של הדמוקרטיה במדינה ועל ההגנה על זכויות האדם והאזרח. האיזונים, הבלמים וההפרדה בין שלוש הרשויות הם מעקרונות היסוד של כל מדינה דמוקרטית. הרפורמה המסתמנת מהווה איום ממשי על הפרדה זו בכך שהרשות המבצעת תשלוט דה־פקטו ברשות השופטת".
"בנוסף, אני רוצה להזכיר שהכנסת הנוכחית כבר החלה בתהליכי חקיקה של חוקים העשויים לפגוע בעקרון השוויון בפני החוק ובזכויות אדם בישראל, כמו ההצעה לתיקון חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, אשר לפיה אפליה לא תיחשב כאסורה אם נעשתה לשם מניעת פגיעה באמונתו הדתית של העוסק או ציבור לקוחותיו. לנוכח הרפורמה המוצעת, אני מודאגת מכך שמערכת המשפט לא תוכל להעניק את הסעד הנדרש על מנת לשמור ולהגן על אוכלוסיות מוחלשות מפני אפלייתן לרעה ומפני פגיעה בזכויותיהן הבסיסיות, במידה והצעות חוק כאלו תעבורנה", הוסיפה.
כיצד את משערת שהרפורמה תשפיע על המגזר העסקי?
“אני משערת שבמידה והרפורמה המתוכננת תאושר בכנסת, הדבר עשוי להשפיע על היציבות הכלכלית במדינה, ועל האופן שבו מדינת ישראל נתפסת בעולם. ישראל הייתה ועודנה מודל בינלאומי לחדשנות, ליזמות, למחקר ופיתוח מן המובילים בעולם. יחד עם זאת, חברות זרות ומשקיעים זרים רוצים לוודא שהם פועלים במדינה שבה קיימת מערכת משפט עצמאית ויציבה שתעמוד לרשותם במקרה הצורך, ותגן על ההשקעות שלהם ועל הנכסים שלהם בישראל.
"יציבות זו נדרשת, על אחת כמה וכמה, בתחום ההייטק, אשר עבר בשנה האחרונה טלטלות ברמה הגלובלית. השינויים הכלולים ברפורמה עשויים לגרום לכך שחברות בינלאומיות ישקלו אם לנוכח השינויים המשפטיים הצפויים פה, ישראל תמשיך להוות בסיס יציב להזרמת השקעות חדשות, כאשר עשויות להיות לכך השלכות ישירות על המגזר העסקי.
"אני רוצה להאמין שהממשלה לא תתעלם מהקולות הרבים שנשמעים מכל חלקי המשק, ממחאת ההייטק, מגילויי הדעת שפורסמו על ידי אלפי עורכי דין, ממכתביהם של מאות פרופסורים מובילים בכלכלה ובאקדמיה, עשרות מנכ"לים של משרדי ממשלה ומדבריהם של מנכ"לי בנקים, אשר הביעו, ללא קשר לעמדותיהם הפוליטיות, חשש מפגיעה ממשית בדמוקרטיה ובשלטון החוק במדינה, ומחוסר היציבות הכלכלית שעשוי לבוא בעקבותיה".
יש קרן אור?
“קשה לי לראות כרגע קרן אור כלשהי שיכולה לצאת כתוצאה מהרפורמה לשוק העסקי".
יש השלכות טובות
עו״ד ברוך (בוקי) כצמן, שעוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז׳אן, שוכטוביץ׳ ושות׳, מכהן במספר תפקידים ציבוריים, משמש כבורר ומגשר ובעבר כיהן כסגן ראש לשכת עורכי הדין. כצמן סבור שרפורמת לוין לא תתממש בתצורה הרחבה שמדובר עליה כעת: “אני מאמין שיהיו שינויים במערכת המשפט, אבל לא תהיה רפורמה רחבה שתחריב את המבצר המשפטי.
"אני מאמין שבסוף השכל הישר יגבר, הצדדים ידברו ביניהם ויגיעו להסכמות בנוגע לשינויים השונים ועל אף שכרגע הפער נראה בלתי ניתן לגישור. משכך, ובהנחה שאכן יהיו שינויים, אבל לא מהפכה משפטית, הרי אותה רפורמה יכולה רק לחזק את המערכת המשפטית, שהיא מהמערכות הטובות והחשובות שיש לנו וכן לשמור על כוחה של הרשות המחוקקת והכל בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שאסור לפגוע בו".
מה היא תעשה למשק הישראלי ברמת המקרו והמיקרו? לחברות קטנות, בינוניות וגדולות?
“השאלה באיזו תצורה ואיזה היקף של שינויים משפטיים יתרחשו. קבלת הרפורמה בתצורתה הנוכחית, הרחבה, ללא שיח, ללא הליך מסודר שבו הצדדים ינסו להגיע להבנות ולאיזונים, עלולה לגרום לנזקים בטווח הארוך - גם ברמת המקרו וגם ברמת המיקרו. נזקים, שכן רמת הביטחון במערכת הכלכלית קשורה קשר ישיר לחוזקה של המערכת המשפטית. יהיו שינויים, לא מיידיים, ובטח לא בעוצמה שכל אותם חותמי עצומות חוזים".
כיצד הדבר ישפיע על הצרכן בקצה?
“אני סבור כי בסופו של יום הרפורמה תרוכך והאפקט שלה לא יהיה כה חריף. קשה לי גם קצת להתחבר לכל אותן נבואות זעם שמדברות על משבר כלכלי חמור, קריסת ענף ההייטק. אני חושב שככל שהרפורמה תעבור בתצורה הנוכחית הרי הפגיעה היותר גדולה עלולה להיות באותו צרכן של המערכת המשפטית. חשוב לציין כי שינויים נוספים במערכת המשפט עשויים להיטיב עם הצרכן הסופי. לדוגמה, שינויים כהגדלת מספר השופטים, קיצור זמן ניהול ההליכים המשפטיים, הקטנת העומס על בתי המשפט ועוד יביאו להתייעלות המערכת המשפטית הכל כך חשובה".
באיזו דרך ישפיעו השינויים על ההשקעות במדינה?
“במידה והמערכת המשפטית תיחלש כתוצאה מהרפורמה, במידה וההרגשה תהיה שמערכת המשפט חסרת שיניים, שאין איזון בין הרשויות וכדומה, אזי יש מקום לחשוש שההשקעות במדינה ייפגעו. קרנות זרות, משקיעים זרים, לוקחים בחשבון את המצב החברתי במדינה, את תצורת הממשל ועוד. משקיעים יחשבו פעמיים ויותר אם להשקיע במדינה שבה לדוגמה, הפוליטיקאים שולטים במערכת המשפט. זה ברור.
"לכן חשוב לראות אילו שינויים ייעשו בסוף במסגרת הרפורמה, וכאשר יש לזכור נתון נוסף - השקעות רבות עשויות דווקא ליהנות מרפורמה. רפורמה נכונה יכולה להגביל את הרגולציה. משכך, גם בנוגע לעניין ההשקעות אני סבור שאסור להיכנס למרה שחורה או דכדוך שכן לא מדובר במצב שבו רפורמה שווה בהכרח בריחת משקיעים. זו לא המשוואה. חשוב לראות מה התיקונים שבסוף יהיו, מה מידת ההשפעה על המערכת הפוליטית, מה יהיה האיזון בין הרשויות השונות".
יש מודל דומה בעולם שאתה יכול להשוות אליו את הרפורמה הזאת ולהצביע על התוצאות הצפויות?
“מודל דומה, זהה בעולם לא בנמצא. במדינות מסוימות, בהן נעשו שינויים רדיקליים במערכת המשפט, שינויים שחלקם נכללים ברפורמה המשפטית המוצעת, שיטת הממשל שונה, ולכן האיזון בין הרשויות נשמר. כך לדוגמה, במדינות השונות בהן יש פסקת התגברות, הדומה לפסקת ההתגברות המוצעת ברפורמה שלנו, ישנם איזונים אחרים כתוצאה ממבנה ממשל שונה. לכן לבוא ולטעון ששינויים כאלו כבר נעשו במדינות אחרות זו טענה לא ממש מדויקת שכן תפוחים משווים לתפוחים ושיטות ממשל לשיטות ממשל ורפורמה משפטית משווים לרפורמה משפטית שנעשית באותה סביבה של ממשל".
יש בעיניך משהו טוב שהרפורמה יכולה לעשות לשוק העסקי?
“ככלל יש לא מעט צעדים שניתן לעשות בכדי להקל, לעזור לשוק העסקי. האחרון סובל, בין היתר, מעודף רגולציה, בירוקרטיה והרבה חסמים. אין ספק כי עודף רגולציה, בירוקרטיה רבה לעתים מרחיקים משקיעים, פוגעים בסביבה העסקית. ברפורמה המוצעת ניתן למצוא גם היבטים של הסרת חסמים, הפחתת רגולציה, אבל הכל צריך להיבחן עם שאר הצעדים המתוכננים. לא ניתן לבחון מספר פעולות שיכולות להפחית את הרגולציה בנפרד משאר הצעדים המוצעים. תקוותי, כי בסוף תימצא נוסחה שתביא, בין היתר, ליתרונות למגזר העסקי. חייבים לחפש ולמצוא את אותן קרני אור. אין לי ספק שהן יימצאו".
בין הונגריה לטורקיה
פרופ' איתי בר־סימן־טוב, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן כלל אינו מסכים. “אם תוכנית לוין תצליח, תיווצר מערכת משפט מסורסת, ללא יכולת פיקוח אפקטיבי על כוחו של השלטון, ולא פחות מדאיג - מערכת משפט בלתי עצמאית, שאליה ימונו שופטים ויועצים משפטיים "מטעם", שממילא לא ירצו לקיים פיקוח אפקטיבי על השלטון. לכן השאלה האמיתית אינה מה תוכנית לוין תעשה למערכת המשפט, אלא מה היא תעשה למשטר בישראל".
פרופ' בר־סימן־טוב מוצא ברפורמה קווי דמיון מדאיגים להונגריה, ובמידה רבה לפולין או לטורקיה. "כשמסתכלים על מרכיבי תוכנית לוין כמכלול ועל האפקט המצטבר שלהם, מגלים דמיון רב לתוכניות דומות של שליטים אוטוקרטיים שבאמצעות "רפורמות" דומות הפכו מערכות משפט עצמאיות למערכות משפט מסורסות שנשלטות על ידי השליט. הניסיון ממדינות אלו מלמד שהשילוב של החלשת כלי הבקרה של הגורמים שיכולים לפקח על השלטון ואיושם בנאמני השליט, הוא מוטיב חוזר. הניסיון שם מלמד גם שזה תמיד רק אמצעי ושלב ראשון בדרך להפוך דמוקרטיה חופשית לאוטוקרטיה שמתחפשת לדמוקרטיה.
"בדיונים ההשוואתיים קורה דבר מעניין כרגע בשיח של תומכי תוכנית לוין. יש מי שמכחישים את ההשוואה להונגריה ומצביעים על מרכיבים ספציפיים מהתוכנית שאפשר למצוא בדמוקרטיות חופשיות. אולם השוואות מוטות אלו מתעלמות מהמכלול ותנאי הרקע, שמעלה בצורה ברורה את החשש ש"הרפורמה" לא תהפוך אותנו לקנדה, אלא להונגריה.
"אחרים מקרב תומכי הרפורמה אימצו אפוא קו אחר והוא לטעון שהונגריה היא למעשה דמוקרטיה נהדרת, אולם הטענה הזו מופרכת. אם מסתכלים בכל הדירוגים ההשוואתיים המקובלים של מידת הדמוקרטיות של מדינות (אם זה למשל Freedom House או V-DEM), כולם מראים איך בתהליך דומה למה שמתוכנן לישראל, הונגריה התדרדרה מדמוקרטיה חופשית לאוטוקרטיה שמשמרת קליפה חלולה של חזות דמוקרטית".
איך אתה צופה שהדבר יסתיים?
"יש הרבה סיבות להיות פסימיים. לפי דיווחים בתקשורת, הממשלה עדיין נחושה להעביר את תוכנית לוין ולא מוכנה לפשרות אמיתיות, אלא מוכנה לכל היותר לשינויים קוסמטיים שייתנו כסות של פשרה. ובסופו של דבר, במשטר הפרלמנטרי שלנו, הממשלה שולטת בכנסת ויש לה את הרוב להעביר את הרפורמה שלה. כמו כן, יש ציבור נרחב שיש לו טענות קשות כלפי מערכת המשפט, שעד היום לא קיבלו מענה מכבד ומספק, ותומכי התוכנית מצליחים לנצל זאת היטב.
"לכך ניתן להוסיף שהאופוזיציה בכנסת, ככלל, רופסת ומפוצלת וסובלת מהיעדר מנהיגות. אם בכל זאת יש סיבה לאופטימיות היא שרוב העם לא הולך שולל אחרי טיעוני הממשלה ומבין שלא מדובר כאן בתיקונים נדרשים וראויים במערכת המשפט, אלא במהפכה משטרית שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. יש התעוררות ציבורית אדירה שבאה מלמטה, מהעם ומהחברה האזרחית, והדבר המעודד הוא שהיא חוצה מגזרים.
"נראה שעם ישראל, על כל מגזריו וחרף מחלוקות רבות אחרות, מוכן להיאבק ביחד כדי שלא ייקחו לו את הדמוקרטיה. בתסריט הפסימי, הממשלה תתעלם מהמחאה הציבורית ותנצל את כוחה לחוקק את תוכניותיה ואז תמשיך לבצר את כוחה ולדכא את ההתנגדות. בתסריט האופטימי, הלחץ הציבורי יביא את הממשלה להסכים להיכנס להליך דיאלוגי של בניית הסכמות אמיתיות, שייתנו מענה ראוי לביקורות מוצדקות על מערכת המשפט, אך גם מענה ראוי לחששות המוצדקים מפני סירוס מערכת המשפט וחיסול הדמוקרטיה".
רוצים גיוון
ולא רק עורכי דין עסוקים בשאלת ההשלכות האפשריות של הרפורמה במערכת המשפט על העסקים בישראל. בן רבינוביץ׳, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון Amiti: "החברות זקוקות לשלטון חוק יציב ועקבי. סוכנות הדירוג P&S כבר הודיעה כי דירוג האשראי של ישראל ייפגע אם לא תהיה רשות שופטת עצמאית בישראל. אלו דברים שחשובים לבסיס הכלכלי.
"לחברות ומשקיעים אכפת אם המדינה תומכת בגיוון והכלה. יש כמה משקיעים גדולים ברחבי העולם שכבר הבהירו שזה חלק מהתנאי שלהם להשקעה, ולכן אם נלך נגד המגמה הזו, זה יפגע בנו. לצורך העניין, ככל שנשלב יותר נשים בתפקידי מפתח וניתן ביטוי גם לאוכלוסייה הערבית והחרדית בתעשיית ההייטק, זה יהפוך את הטכנולוגיה הישראלית להרבה יותר חזקה.
"הקהילה היהודית בארה"ב, מנהיגיה הפוליטיים ומשקיעים, שותקים כרגע וחבל. כולם הולכים להתלונן אחרי שזה יסתיים. חשוב שהם יגבירו את הקול דווקא עכשיו, לא אחר כך. הם צריכים לחלוק את נקודת המבט שלהם ולהגיד שהם רוצים ישראל שהיא דמוקרטיה, שכוללת הגנה על זכויות המיעוטים, שלטון חוק ומערכת משפט עצמאית".